My Items

I'm a title. ​Click here to edit me.

מילים לשבת ז' בתשרי תש"פ

שלום לחברות וחברים, Whatsup?
כוחותינו בכנסת ובממשלה מוצפים בהודעות וואטסאפ זועמות ומבוהלות. אנחנו מואשמים בבגידה, החרבת הדמוקרטיה הישראלית, הפיכת ישראל לדיקטטורה. על מצפוננו נקשרת המציאות בישראל לזו המתקיימת בצפון קוריאה ובזו שהיתה בגרמניה הנאצית ובארגנטינה של המשטר הצבאי הנורא. איך להגיד את זה במתינות כחולבנית?
הגזמתן חברות, הפרזתם חברים. זו הערכה בלתי הוגנת ובלתי מדוייקת בעליל של המציאות.
בישראל נכלאים מפגינים ונעלמים?
בישראל רוצחים מתנגדי שלטון?
בממשלת ישראל ובכנסת אין מי שנאבק על חופש ביטוי בזמן מגיפה?
באמת אפשר לקרוא "הרס הדמוקרטיה" להשוואת נהלי ההפגנות לנהלי ההתכנסות האחרים במדינה, במתווה שהומלץ על ידי אנשי מקצוע ובפיקוח פרלמנטרי ומשפטי?
אפשר להתנגד לכך, גם בחריפות... אבל הרייך השלישי? צפון קוריאה? הפשיסטים מארגנטינה? מה עובר עליכם, אנשים כואבים?
אולי תרגיעו, נשים מודאגות?
אנחנו, כחול לבן, מבינים היטב את המניפולציות שמתקיימות בתוך הממשלה, גם מראשה, כנגד חופש ההפגנה ונדאג לשלם את המחיר הקטן ביותר שיהיה נחוץ למען שלום הציבור.
אנחנו נדאג לשלום המתפללים ולשלום הצרכנים, לשלום העובדים ולשלום הנופשים, הספורטאים והחוגגים.
נקבל החלטות מושכלות, שלוקחות בחשבון את צרכי התעסוקה והכלכלה ואת חובת ההגנה על הבריאות. חברה כתבה לי: "אני מאמינה בכל ליבי שאתם עושים את המיטב אבל אני רוצה לשתף אותך שהיאוש והקריסה בשטח עצומים! ובמקביל השיסוי והשנאה. לב הבעיה זה לא הקורונה אלא ההנהגה. קשה להיות אזרח ישראלי בימים אלה!"
עניתי לה: אני משוכנע שחלק מההנהגה הישראלית הבכירה פועלת בחוכמה, בהוגנות ובאחריות, בהשראת אותם ערכים שמנחים אותך בחייך.
ראי נחמה פורתא בחלק זה של ההנהגה. לפני זמן קצר, השר יזהר שי כתב לחברי הכנסת של כחול לבן: "כל הכבוד ללוחמות וללוחמים שלנו בכנסת בראשות איתן ואבי. כל הכבוד לגבי שנשאר שם כל הלילה. כל הכבוד לכולכן וכולכם שהייתם ערים מסביב לשעון ונלחמתן/ם שם, שוב מנענו בזכותכן/ם דריסה בוטה של הדמוקרטיה. גאווה להיות חלק מהסיירת ששומרת על מדינת ישראל. ותודה לכן/ם ובקשת סליחה מכן/ם, כל מי שכתבו לי בפרטי ולא הצלחתי עדיין לחזור אליכן/ם. כמו אצלכן/ם גם המסך שלי מוצף באלפי הודעות שמלמדות אותי מה צריך לעשות למען מדינת ישראל ומחביאות את ההודעות החשובות באמת. אוהב אתכן/ם ושולח לכולכן/ם חיבוק."
ח"כ מיכל וונש קוטלר הגיבה: "אני אוסיף תודה - לכולם - על היות כחול לבן מקום המאפשר ומעודד שיח מכבד ומכיל. אין בעיני עדות יותר מוחשית להיותנו אלטרנטיבה שלטונית ומקור לתקוה לכלל החברה הישראלית שהדברים צריכים ויכולים להיראות, להישמע ולהתנהל אחרת.
אני אסירת תודה על ההזדמנות להיות לחלק מנבחרת המהווה את ׳השינוי אותו אנחנו רוצים לראות׳, גם ולמרות שזה מורכב ומאתגר." תומך מאוכזב (שמילותיו היו כואבות אבל בין המלים הראשונות לא מצאתי "דיקטטורה, בגידה, הרס הדמוקרטיה" וכיו"ב תועבות), גרם לי להשיב לו כך:
אני מבקש שתהיה משוכנע שלא איבדנו את קשר העין עם המטרה, לא ניתקנו מבסיס האם של הערכים שלנו. בדרכנו הפשוטה והעניינית, אנחנו מתעלמים לחלוטין משיקולים אלקטורליים ומקבלים החלטות בראייה כוללת, אסטרטגית.
אנחנו שומרים על הדמוקרטיה הישראלית לעת משבר, לא פוגעים בה.
אנחנו מאזנים בחוכמה בין צרכי הבריאות והכלכלה, תוך התבוננות חסרת פניות במציאות. אנחנו מטמיעים את שיקולי אמון הציבור בהחלטות שלנו.
...וכן, אנחנו יודעים שלא הצלחנו ולא נצליח בכל החלטה. אגב, לאף אחד אין מונופול על הצלחות.
לטעמי, קריאות השבר על קץ הדמוקרטיה ועל דיקטטורה הן מופרכות ומעליבות את האינטליגנציה של אומריהן.
בתורנות שלנו, בה בחרנו לקפוץ לבריכת הבוץ הזו ולא לשבת ביציע, לא תיפגע הדמוקרטיה אלא יוגבלו חופש העיסוק, התנועה וההתכנסות, במידה הראויה לעיתות משבר אקוטיים.
אשמח לעמוד בקשר בהמשך. ובינתיים בשטח
במחצית השבוע הצפנתי ל"מטה אשר" ו"מעלה יוסף", בפינה הצפון מערבית של ישראל, במקום בו המרחק ממרכז הארץ מצטרף, כאתגר, לחיים בצל האיום הביטחוני. ראשי המועצות האזוריות, משה דוידוביץ ושמעון גואטה ויעל רון בן משה (מרשימת כחולבן לכנסת), הציגו לי הצלחות מקסימות (תנופת קליטה, חקלאות מפוארת, קהילות ערכיות) ואתגרים לא פשוטים (מיגון, תקציבים למחקר ופיתוח, לרפורמת לולי ההטלה, לתשתיות נוספות, מגבלות על הצמיחה הדמוגרפית בישובים הכפריים ועוד).
במשרד, התוודעתי ליוזמה מקסימה, שמובילות אורלי וילנאי וניצן מייזלס, שמשלבת חדשנות, חינוך ואחריות לבעלי חיים. בהמשך, נבחן את היכולת של המשרד לקחת בכך חלק.
הקלטתי ברכה לועידה שמובילה ממשלת פולין בסוגיות של בטחון מזון. הועידה תתקיים ביום הכיפורים.
קיימתי פגישה תוך משרדית על הקווים המנחים את הקמת שדות פוטו וולטאיים בשטחי חקלאות.
השתתפתי בשתי ישיבות ממשלה.
שוב התראיינתי לברדוגו ביומן הערב של גל"צ, לצבע הכסף ברשת ב', לאטילה שומפלבי ברדיו 90 ולרדיו צפון. שלילי לי
לפני יומיים, תקפו אותי רעידות והחום עלה. למחרת בצעתי בדיקת קורונה והיום קבלתי תשובה חיובית – אני שלילי לקורונה.
הבת שלי הגיבה (בוואטסאפ, אלא מה): "לא להאמין שיש עוד מחלות בעולם"...
אכן, בתי האהובה, יש עוד כל כך המון מחלות וכאבים ומשימות וציפיות. נשתדל לעסוק גם בהם, בזמן שאנחנו מתמודדים עם הטורף התלת ראשי הזה: מערער הבריאות, מזעזע הכלכלה ומקטב החברה. חבר כתב לי
אלונצ'יק, יקירי, אני יכול רק לנחש אילו מחשבות טורדות את ראשך, מחשב עלות מול תועלת... (אישי, ערכי, - לא פוליטי ) מגלגל סימולציות של התסריטים השונים העשויים או חלילה עלולים להתרחש ודרכי הפעולה העדיפות בכל אחד מהמצבים. אני גם רואה ויודע שאתה נתון ללחצים לא פשוטים מצד מבקריך החריפים שלא תמיד בוחלים במילים קשות.
למרות חילוקי הדעות ביננו (ואני מודה שלי יותר קל לדבר ולהיצמד לעקרונות תאורטיים ואילו אתה חייב בהחלטות מעשיות), רציתי לשוב ולהבהיר שאני מאמין לך ובך, סומך על שיקול הדעת המוכח שלך, מעריך מאוד את האומץ והנחישות ואפילו אוהב אותך כחבר יקר.
(כידוע לך אני שותף פעיל במחאה הציבורית שנשמעת בימים אלו ברחובות, בצמתים ובכלל, אבל אין בכך להעיב ולו במעט על העולה מהכתוב לעיל)
אם תצטרך נהג, שומר ראש, מליץ יושר, אני לרשותך 24/7.
מאחל ומקווה שתהה לנו שנה טובה, שנה בריאה, שנה מועילה, שנה רגועה, שנה נורמאלית למען השם..... !!!
תמשיך בכוחך זה לפעול למען המגזר שאתה מופקד עליו, אתה עושה נפלאות. וקול דממה דקה ישמע
ניכנס לשבת שלפני יום הכיפורים עם "ונתנה תוקף", הפיוט היהודי העתיק, שהולחן על ידי יאיר רוזנבלום והוקדש ל 11 בני קיבוץ בית השיטה שנהרגו במלחמת יום הכיפורים. מבצעים: הגבעטרון. סולן: חנוך אלבלק. שבת שלום חברות וחברים,
גמר חתימה טובה, אלון

מילים לשבת כ"ט באלול תש"פ

שלום לחברות ולחברים, מלחמת הקורונה השנייה
אנחנו מנהלים כעת, באחריות עצומה, את המערכה על בלימת המגיפה ועל הצלת כלכלת ישראל.
אנחנו משתדלים לקבל החלטות שלא יתנו מקום בכיר לפוליטיקה אלא רק לאיתור השביל הדק, החמקמק, שמתווה את האופטימיזציה שבין בריאות האנשים ובריאות המשק.
כאמור, לפוליטיקה - אין כאן כניסה, לאמון הציבור – כן. מכאן, הצורך בדיוק ההחלטות שבין הכלכלה לבריאות על ידי הטמעת רכיב התנהגות האזרחים.
המשימה היא להגדיל ככל האפשר את ה"הפרש" בין פעילות כלכלית מקסימלית לבין מינימום מגעים בין אישיים. ה"הפרש" הזה, שיבטא את יכולתנו לצאת מהמשבר הבריאותי, תוך תשלום כלכלי קטן ככל האפשר, תלוי באופן הדוק במילוי ההנחיות על ידי הציבור.
זה המקום לומר לתומכי מפלגות האופוזיציה: גלו אחריות לאומית, הקפידו על ההנחיות, על אף שיש בהן גם סתירות.
זה הזמן לומר לתומכי הקואליציה: גלו ערבות הדדית, שימרו על התקנות, מעצבנות ככל שתהיינה.
הבריאות שלנו, של הילדים שלנו ושל ההורים שלנו אינה עסק מפלגתי, היא ענייננו המשותף, בו בא לביטוי עיקרון האחריות ההדדית של בני האדם כולם. לא דיווחת, לא עשית
• לקראת ההגבלות על תנועה ועסקים, עמדנו על קיום מסחר במזון טרי בשווקים פתוחים ועל הנגשת ארבעת המינים לציבור הרחב. כמו כן, פעלנו לכניסת עובדים פלשתינאים וחזרת תאילנדים שעובדים בחקלאות.
• שכנענו את האוצר לאפשר את מסגרת ייבוא ירקות במצב של מחסור חריף; הביצוע הקונקרטי של מילוי מחסור עמוק ומתמשך על ידי ייבוא - נמצא באחריות משרד החקלאות.
• אפשרנו קידום הצעת חוק פרטית שתרשה בידוד כלבים בדירת בעליהם, במקום במכלאות ההסגר.
• מנכ"ל המשרד השיק את פעולת הצוות הבין משרדי, בין ארגוני, להכנת הסכם תכנון משק החלב בעשור הבא.
• השתתפתי בישיבות ממשלה מרתוניות להחלטה על אופן ההתמודדות עם המגיפה.
• קיימתי סיור בן יומיים בערבה התיכונה, בחבל אילות ובעיר אילת. פגשתי את ראשי הרשויות והישובים, חקלאים ואנשי עסקים ומחקר במלח"י (המכון הלאומי לחקלאות ימית).
• פגשתי פעילים של מפלגת כחול לבן בעיר העברית הדרומית ביותר והרמתי כוסית לחג גם עם פעילים שלנו בקרית גת ובאשקלון. קיימתי את שיחת הזום השיגרתית, בהובלת השר יזהר שי, עם פעילים ברחבי הארץ.
• פגשתי את אושרת גני גונן, ראש מועצת דרום השרון ומנכ"לה וציינתי עימה את החג במרכז הלוגיסטי של "לקט ישראל".
קיימתי מפגשים, פיזיים ווירטואליים, לקראת החג - עם מועצת החלב ומאות רפתנים, מועצת הדבש ודבוראים, עובדי משרד החקלאות והתאחדות חקלאי ישראל. קיימתי מפגש בשדות מכון וולקני עם חקלאיות וחקלאים מצפון הארץ ודרומה, ברכתי את מזכירות תנועת המושבים, את חקלאי "משקי דן" מדרום הארץ ואת הנהלת הקרן לנזקי טבע (קנ"ט) שמעניקה לחקלאי ישראל שכבת הגנה כלכלית חיונית בפני פגעים ונזקים.
• התראיינתי ליומני הבוקר בגל"צ ורדיו דרום, בתכנית הערב של גל"צ וברדיו הגליל העליון. בני אברהם בנספח החקלאות של הסכם השלום שנחתם השבוע בוושינגטון כתוב: "הצדדים מכירים בחשיבות הגדולה של פיתוח חקלאי בר קיימא, בהכירם את תפקידו החיוני לאבטחת הביטחון התזונתי ולשמירת איכות הסביבה. הם ישתפו פעולה כדי להביא למיצוי טכנולוגיות קיימות, להקל על שיתופי פעולה חדשים, לשתף ולפתח ידע, טכנולוגיות וגישות חדשניות בתחום חקלאות המדבר, טכנולוגיות השקיה, חקלאות במי ים רדודים, ייצור בר קיימא של מזון דגים מזין והשבחת זרעים באקלים חם ולח."
ערב החג, ביקשתי לשוחח עם שרת המזון של איחוד האמירויות הערביות ולברך אותה על חתימת הסכם השלום; בתוך שעות ספורות נפגשנו בזום. ברכנו זו את זה על חתימת ההסכם וסיפרתי לחברתי הנכבדה על הביקור המרתק שקיימתי השבוע במכון הלאומי לחקלאות ימית, באילת, בו נוכל ליישם בעתיד הקרוב את שיתוף הפעולה עליו דיברנו בהסכם.
בישרתי לקולגה שלי על השנה העברית שעומדת להתחיל והיא שמחה לברך אותי, ב Shana Tova והוסיפה: "איזו התחלה נפלאה לשנה חדשה(..) זהו רגע היסטורי, זוהי שותפות היסטורית". ימים של תקווה
לפני עשרים שנה, בערב ראש השנה תשס"א, שרו בטקס ראש השנה במפלסים שתי נשים צעירות:
"הנה הם באים ימים של שקט
אחרי הרעש הגדול והנורא
אפשר לנוח קצת על המרפסת
ולאסוף את שברי הסערה הנה הם באים ימים של שקט
כבר שכחתי איך שהם נראים
אפשר עכשיו לפתוח את הדלת
לשלוח אל הרוח ציפורים.." זה היה רגע של תקווה קסום, שהתרסק כעבור שעות, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, שהולידה גם את שני העשורים של מתקפות טרור מרצועת עזה על ביתי, על חברי ועל שכני.
בדור שחלף, אני שב ונזכר בשיר המתוק, בתמימות הכובשת של החג האחרון, לפני שפרץ עוד רעש נורא, שעדיין לא השתתק. אין לי עדות חזקה מאד אבל מה אכפת לכם שנאחז בקצה החוט האמירתי, בכדי לקוות שאולי אולי, החצנת היחסים עם מדינות המפרץ, תיחשב בחלוף שנים, כאבן פינה לשינוי מגמה חיובי ביחסי השכנות הטובה בין בניו של אברהם.
"הנה הם באים" (מילים: ירדן בר כוכבא, לחן: אבי גרייניק. השיר מצורף בתגובות) סוגרים מעגל
פרופ' נחמה לייבוביץ מצוטטת כמי שאמרה: "בבית הספר אמרו לנו שצריך להתנהג יפה במיוחד בעשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
בבית, אבא אמר לי שזה נכון, אבל צריך להתנהג לא פחות יפה, גם בין יום כיפור לראש השנה..." שנה טובה ושבת שלום,
אלון

מילים לשבת כ"ב באלול תש"פ

שלום לחברות ולחברים, מה הולך פה?
הולך ככה:
אנשי הכלכלה מתנגדים לסגר.
אנשי הבריאות דוחפים לסגר.
המפגינים – דורשים להפגין ושאחרים יסתגרו.
המתפללים – עומדים על תפילתם ושהמפגינים ירגיעו.
התרבותניקים – רוצים אולמות מלאים, הספורטאים – יציעים עמוסים, המתחתנים – המוני רוקדים.
עם ישראל רוצה - גם שיניחו לו ליהנות, גם שלא תיפגע פרנסתו וגם שישמרו על בריאותו.
והאמת היא, שמה שהישראלים רוצים יותר מכל זה - שלא הם יהיו המשלמים את מחיר ההתמודדות עם הנגיף שנחת עלינו.
...והרי עיקר החדשות:
נגמרו התירוצים. כולם ישלמו את המחיר, אני, את ואתה. גם הוא והיא.
בשבועות הבאים נגביר מאד את הריחוק החברתי. זה יהיה מעיק ויקר אבל זה בעיקר – בלתי נמנע.
בחודשים האחרונים הצלחנו להביא להתנהלות הרבה יותר רציונלית בתחום המאבק במגיפה: הקמת קבינט הקורונה, מינוי הפרוייקטור, המעורבות העמוקה של מערכת הביטחון ופיקוד העורף והקמת המפקדה הייעודית, תכנית רמזור, חיזוק מעמד הכנסת לצד שמירת יכולת ביצועית מתאימה לממשלה, חיזוק משמעותי של מערכת הבריאות.
לצערנו, כל זאת לא הספיק. החמרת הריחוק החברתי אינה עונש, היא תוצר של חוסר ההצלחה שלנו במיתון התחלואה באמצעים מתונים יחסית.
רגע לפני שבתי החולים לא יוכלו לקלוט חולים קשה, אנחנו הולכים לעשות בדיוק את מה שצריך. כיף באופוזיציה
חייה דבש, פעולתה קלה, פשוטה ומסעירה: עצם טיבה ומהות טיבעה ממוקדים בקשיי החיים ובכל מה שאינו מושלם. ואכן, איננו מושלמים וחיינו רצופים מכשולים. האופוזיציונר מבטיח ש"אצלי זה לא יקרה". אגב, הוא צודק, יושב היציע, נואם הנאומים ומפריח ההבטחות: ממקום מושבו חסר האחריות הביצועית, הכל נראה קל, פשוט ומסעיר. הרשות המבצעת
אנחנו בחרנו להיות בכיסא הנהג, ידיים על ההגה, רגל על הברקס. לידנו נהג שותף, שמאבד בחלק מהתחומים את הבלמים ואנחנו שם כדי ללחוץ במקומו על הדוושה, כשהוא מתקרב לתהום; אנחנו מסובבים את ההגה לכיוון הנכון, כשהוא מאבד את הדרך. זה מעצבן, מתסכל, מכעיס. אבל זה בדיוק מה שעושה פטריוט, כשארצו בסכנה, כשאזרחי מדינתו מאוימים בריאותית, כלכלית, חברתית ומשטרית. לילות תקציב
באיחור אלגנטי של כמה חודשים, החלטנו השבוע על יתרת תקציב 2020. בהינתן, שהשותף שלנו מתכחש להסכם עליו חתם ולא קיים את חלקו בהכנת תקציב לשנה הבאה, הרי שלא נותר לאזרחי ישראל המשתאים אלא להתנחם, בינתיים, בהישגי התקציב הכמעט סופי של שנה זו.
אנחנו דאגנו לציבורים רחבים, גם למי שלא הצביע עבורנו: בקו העימות הצפוני ובעוטף עזה, במחנות הממתינים לעלייה באתיופיה, בתנועות הנוער, המכינות וארגוני הבוגרים, בקהילת הלהט"ב ולצרכני הספריה הלאומית, לשמירת היערות ולאוהדי בעלי החיים, למאבק בעושק הקשישים ועוד ועוד...
בחלקת האלוהים שלי, אציין את הצלחתנו לתיקצוב מלוא צרכי החקלאים ממושב צופר, שאיוולת מדינית גררה את סילוקם משטחיהם בשטח ממלכת ירדן וכן, את ההבקעה - שהיה לי חלק משמעותי בה – של חומת מס ההכנסה בקשר לפיצוי חברי קיבוצים בגין השבתות הקורונה. תחת שמי המזרח התיכון
• התקדמנו עוד קצת במגעים המלבבים עם איחוד האמירויות.
• בסיור בזק בגליל המערבי – נפגשתי עם משה דוידוביץ', ראש המועצה האזורית מטה אשר. כמו כן, נפגשתי עם ראש העיר נהריה, רונן מרלי, שהכרתי כששירת כקצין בכיר בפיקוד דרום. ווידאתי את פעולות החירום למניעת נזקי שטפונות בחורף הקרב (מוזר, אבל החורף יגיע, בחיי) ועסקנו בסוגיות נוספות שמשיקות לאחריות משרד החקלאות.
• קינחתי בטקס מרגש להכנסת ספר תורה על שם חללי גדוד הנח"ל המוצנח, בו שירתתי בסדיר, בגן הלאומי אכזיב. הכנסת הספר היא צעד מבורך ליצירת מרחב משותף ומזמין לציבורים שנוהגים באופן מגוון בשבת שלהם. למשפחות ולחברים שאיבדו את יקיריהם, זוהי הזדמנות להנכיח אותם במלוא חיותם, בחיים הטובים עצמם.
• יחד עם שר הכלכלה עמיר פרץ נפגשנו בנמל הבית שלנו עם מחליפינו - אלון דוידי (שדרות) ואופיר ליבשטיין (שער הנגב). הכרנו שתי תוכניות כלכליות מקסימות שמקדמות את התעסוקה, הקונבנציונאלית והטכנולוגית. היו איתנו מפקד פיקוד הדרום ונציגי קק"ל (השותפה המרכזית למיזם הטכנולוגי המתקדם).
• התראיינתי ליומן הערב של גל"צ, רדיו כאן מורשת , רדיו צפון וקול ברמה.
• פגשתי את שגרירת נפאל שמבקשת להעצים את המעורבות הישראלית בארצה ואת עבודת תושבי ארצה בחקלאות ארץ הקודש. אנחנו בעד.
• בהזמנת הרב אברהם רובינשטיין, ראש העיר בני ברק, ביקרתי אותו ואת ציוותו בעירייה האדומה מקורונה. ראיתי ישראלים אחראיים מהמדרגה העליונה – לבריאות תושבי העיר ולחוסן הקהילתי שלהם. אחרי למעלה מעשור וחצי בראשות מועצה בקו עימות פעיל, יש לי יכולת להעריך את אופן ההתמודדות ואת המחוייבות החברתית של חברי החרדים. מעורר השראה.
• היום פגשתי בשדרות את חברי "מסע עמק השווה" ביניהם איילת נחמיאס ורבין והרב בני לאו (חברי יועז הנדל הינו מיוזמי המהלך). החברים מקיימים מסע ישראלי מענין במוקדי מחלוקת לאומית, מתוך כבוד לשונות ומתוך נהיית לב לפיוס לאומי. רקמה אנושית אחת
ניפרד לשבת עם תיקווה לבריאות טובה, לשקט בגבולות ובתוכנו ולמנוחה נעימה עם חוה הגדולה, למילותיו וללחנו של מוטי המר: כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו -
ומשהו, נשאר איתו התנהלו באחריות כלפי עצמכם וכלפי הסובבים אתכם.
שבת שלום וכמעט שנה טובה, אלון

מילים לשבת ט"ז באלול התש"פ

שלום לחברות ולחברים,

דברים על דיוקם
מניעת הסיפוח החד צדדי, צעד שהיה אמור להתבצע, על פי נתניהו, ללא תכנון סדור וללא קונסנזוס לאומי, היתה מהלך חיוני לשמירת בטחונה – הצבאי, המדיני והכלכלי - של ישראל.
כבונוס על התנהגות ראציונאלית, קבלנו את האצת ההוצאה של יחסינו עם המפרציות (וסעודיה) מהארון הדיפלומטי.

איחוד האמירויות הערביות
יש שינהרו למלונות הפאר ולסגנון החיים הראוותני;
יש שיתעניינו בשיטת הממשל האוטוקרטית והיעילה להפליא, שהדמוקרטיה בה פוסעת בה רק את צעדיה הראשוניים;
יש (כמו המשרד שלנו) שיצפו לעסקים בווליום גבוה, לשת"פים חובקי עולם ולפרויקטים עתירי ממון;
יש שיחשבו מודיעין, צבא, אסטרטגיה וימצאו שם כר נרחב למשחקים בינלאומיים;
יש שימצאו ענין בקהילה ערבית מוסלמית מתונה ופתוחה ליחסי עבודה וחברות.
מסקירת חוקרי מכון "מתווים" (למדיניות - חוץ אזורית), אני נשביתי ביומרה ובביצוע של המדינה יוצאת הדופן הזו בתחום התכנון האסטרטגי. הם יודעים שמצבורי הנפט ייעלמו בתוך שנים לא רבות והם מכינים לעצמם זירות פעולה כלכליות חליפיות ומגוונות.
אצלם, לדוגמא, תקציב לשנה ורבע אינו נחשב תכנון ארוך טווח. הם מקדישים את כל השנה הנוכחית לתכנון הדור הבא, בכדי שב 2050 הם יהיו המדינה הטובה בעולם.

יומן השבוע
פגשתי את נציגות "נשים עושות שלום", שבקשו את תמיכתי בחקיקה שתחייב את הממשלה לבחון מתווים מדיניים ליישוב סכסוכים במרחב, בטרם יוצאים למלחמות. אמור להיות מובן מאליו, לא?
השתתפתי בקבינט המדיני בטחוני.  אל תשאלו...
המשכתי במסורת המפגש עם פעילים - במשרד ובזום השבועי עם השר יזהר שי.
למדתי את יירוט הבלונים בגזרת עזה והתרגשתי לפגוש שם את מג"ד התצפיות, חקלאי מהגולן; פגשתי, עם השר גבי אשכנזי, את ראשי העוטף בחמ"ל של קבוץ ניר עם והתחייבנו לקדם את תוכנית הסיוע לעוטף עזה. בסיום נפגשנו עם פעילינו בקו העימות הדרומי.
יחד עם ד"ר נחום איצקוביץ, מנכ"ל המשרד, שוחחנו עם ראשי המרחב הכפרי – חקלאי על הנושאים שבסדר היום.
נפגשתי עם אנשי המועצה האזורית חבל יבנה, בראשות משה ליבר, ראש הרשות.
דיברתי בכנס לחדשנות במרחב הכפרי, שארגנה רותי פרום, מנהלת רשות התכנון במשרד.
דיברתי בפני מועצת התנועה הקיבוצית ונפגשתי עם מנכ"ל רמ"י, בחלק מהפגישה עם הנהגת התנועה, על נושאים שמעסיקים אותנו.
התראיינתי ליומן הצהרים של גל"צ, ליומן הערב ברשת ב, לרדיו 90, ליומן הבוקר ברדיו דרום, קול ברמה, לכאן מורשת ולאלון בן דוד ויואב לימור ב 103 fm .

התקווה
בפתיחת שנת הלימודים הגעתי ל"מקוה ישראל". מדובר לא רק בבית ספר חקלאי משובח, שהוקם לפני 150 שנה ובו בית ספר כללי, דתי וצרפתי אלא ישוב, ישוב עצמאי. לא סתם ישוב אלא הישוב הוותיק בארץ (מבין אלו שהוקמו מחוץ ל"ישוב הישן"). כמה וותיק "מקווה"? כל כך וותיק, שבעצם הוא כעת הישוב היחיד בארץ, שהתקיים יותר שנים לפני קום המדינה (78) מאשר אחריה (72).
בסיום הביקור, התכבדתי לכתוב את הדף האחרון בספר האורחים של הכפר, שבין ראשוני הכותבים בו, בשנת ה 100 למקווה ישראל, היו: דוד בן גוריון, גולדה מאיר, זלמן שז"ר וחיים גבתי.
שז"ר, הנשיא השלישי, כתב בשנת 1970: "(..) יהיה היובל השלישי- גם ריכוז עולים מכל הארצות, גם טהור מכל הסיגים, וגם תקוות ישראל תתקרב להגשמתה המלאה".
58 שנים קודם לתפילתו של הנשיא, כתבו ישראל דושמן וחנינא קרצ'בסקי והלחין הרמן צבי ארליך את "פה בארץ חמדת אבות":

פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת
תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת,
פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִיצוֹר,
חַיֵּי אֹשֶׁר חַיֵּי דְּרוֹר,
פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה ,
פֹּה תִּפְרַח גַּם שְׂפַת הַתּוֹרָה. בחלוף 108 שנים לכתיבת השיר ויובל לשורותיו של שז"ר, הגיע הזמן לבדוק, סוף סוף: האם התגשמו תפילותיהם- יומרותיהם? מה עלינו לעשות, במשמרת שלנו, בכדי שנתקרב לחזון האבות המייסדים של הרפובליקה הישראלית?

שבת שלום, אלון

מילים לשבת ט' באלול התש"פ

שלום לחברות ולחברים, שני אחים יצאו לדרך ג'קי לוי, ראש העיר בית שאן, עמל – שכם אל שכם עם יורם קרין, הקולגה שלו מהמועצה האזורית  - על מציאת מתווה לפתרון סוגיית הנגישות לנחלי עמק המעינות, בדגש על נחל האסי שעלה לכותרות ענק. אורלי לוי - אבקסיס, אחותו, הורידה את רכבת העמק מהפסים הראציונאליים שלה ויצאה לדייט פרוע עם השד ההוא, מהבקבוק ההוא. לוי א. משקרת (ביודעין או מתוך שמועה כוזבת) ומסכסכת (בניגוד משווע לאחריותה "לקידום קהילתי"). לוי ג. מבין את מורכבות החיים ופועל גישורית, ממש כפי שהשרה הקהילתית היתה אמורה לנהוג. תושבת עמק המעיינות המשתלחת בחבריה לשכונה, מסתתרת מאחורי ענין רציני, שניתן לפתור אותו על ידי פעולות קהילתיות אחראיות וממטירה על הציבור הישראלי המתוח ממילא  - שלל כבד מנשוא של רוע, קיצוניות ופשפוש חולני בזיכרונות עבר סלקטיביים. בני הלויים, תהיו ג'קי. אפשר אחרת הרשת של רמי לוי, כך למדנו ברשת של העולם, מחבר הקבוץ הדתי "מירב" אשר בגלבוע, פעלה באופן תמוה ביותר כאשר החזירה לחקלאים ארגזי עגבניות שנשלחו לרשת, על פי הסכם סדור. הנימוק שנמסר הוא: העגבניות אינן ראויות למאכל. הסירו דאגה מלבכם, העגבניות מצוינות ונמכרו לאחרים במחירים טובים יותר. אגב, באותה עת, כך נמסר על ידי החקלאים, מכרה רשת רמי לוי עגבניות מטורקיה. כעת, רמי לוי מתרה בקיבוצניק שיתנצל על פרטי הפוסט או שייתבע. אל תדאגו, אני מכיר את הקיבוצניק...הוא לא נבהל בקלות. רמי לוי אומר תמיד שהוא אוהב את החקלאים הישראלים ומכבד אותם. על כך שואלים הגששים: "דייג אוהב דגים? אז למה דג אותם?" מיכל אנסקי אוהבת את החקלאים הישראלים ומפרגנת להם עד הסוף. היא יודעת להעריך את איכיות התוצרת כחולבן ואת המקצוענות של יצרניה. היום סיירנו, מנכ"ל החקלאות ואנוכי, יחד עם מיכל ושותפיה בשוק האיכרים שבנמל תל אביב, אותו הם מנהלים למעלה מעשור ובו פגשתי חקלאים מארבע כנפות ארץ שמביאים לשפת הים התיכון את פירותיה וירקותיה הנפלאים של הארץ זבת החלב והדבש שלנו. קונים קבועים מגיעים (מנהריה, למשל) כדי ליהנות מהחוויה האירופית משהו ומהשפע הצבעוני והטעים להפליא. המשרד יקדם שווקי איכרים ברחבי הארץ, במגמה לכרסם בבלעדיות ההולכת וגדלה של רשתות הענק ולחזק את כושר המיקוח של החקלאים "הקטנים". שלום יומני השבוע חדרה מעט בינה לקודקודי מחרחרי הבחירות. בחודשים הבאים נמשיך לעשות כל מה שצריך כדי לתחזק עבור אזרחי ישראל ממשלה מתפקדת, תוך עמידה על עקרונות ההסכם שחתמנו לנוכח פני האומה, לפני חודשים ספורים בלבד. השבוע פגשתי את שגרירי הולנד (מעצמת חקלאות שרואה בנו שותפים לדרך החקלאות האיכותית), ויטנאם (מעריצים את הידע הישראלי ומבקשים להרחיב את הסחר איתנו) וארגנטינה (תירגלתי הספרדית מהבית וקבלתי הצעה לשת"פ גדול בארץ הענקית). השבוע אספתי כמה וכמה דמויות שעסקו בפרוייקטים משותפים עם ירדן בתחומי החקלאות (ברוך שפיגל, פרופ' יוסי לשם, ראשי המועצות של עמק הירדן ועמק המעינות, יזמים ואנשי משרד החקלאות), דיברתי עם בכיר ירדני והסכמנו שצריך לחדש את היוזמות הנפלאות שהואטו בעקבות המכשולים המדיניים והבריאותיים.
השבוע התראיינתי לקלמן וליברמן ברשת ב', לברדוגו ווילנסקי בגלי צה"ל, ליומן הבוקר של ווי נט, ליומן הצהריים של גל"צ, לרדיו 102 ולרדיו 90. השתתפתי בשיחת זום עם פעילים פוליטיים. הגר הגר בתוכך סיור השבוע שלי הוקדש לאחינו הצ'רקסים והדרוזים חזית הצפון. בריחנייה רקדתי בלבוש קווקזי מסורתי ונפגשתי עם חקלאים מקומיים. בחורפיש קיבלתי אות הוקרה ממשפחתו של אל"מ נביה מרעי ז"ל שפעלתי שנים להנצחת מורשתו כישראלי פטריוט ודרוזי גאה. בבית ג'אן גיניתי בלשון תקיפה את האלימות הקשה של קבוצה מבני המקום כלפי פקחי הסיירת הירוקה. בפגישות עם ראשי המועצה, חקלאים, נכבדים ופעילים פוליטיים הבנתי את עומק הכאב, התסכול והזעם שנצברים בלבבות האחים שכרתו עימנו ברית דמים ולתפיסתם, אנחנו מפרים אותה בחוסר מענה לצרכיהם בתחומי הפיתוח הדמוגרפי והכלכלי. השייח' מואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית ליווה אותי בישובי המגזר וגם הוא שטח בפני את אכזבתו העמוקה מהמימסד הישראלי ביחסו לבני עדתו ואליו, אישית. עוד אתגר סבוך, שאין בו רק טובים גמורים ורק רעים מוחלטים; גם כאן נחוצה הרוח המפייסת, החכמה, של ג'קי לוי מבית שאן. שבת שלום ושנת לימודים פוריה,
אלון

מילים לשבת ב' באלול התש"פ

שלום לחברות ולחברים,

תקשיבו
החיים הפשוטים שייכים לגיבורי העל, לאגדות; שם שוכנות האמיתות המוחלטות, שם משכנם של הטוב הנצחי והרוע המלא; שם ברור לגמרי מה ראוי ומה טיפשי ו/או מרושע.
החיים שלנו משתרעים, בדרך כלל, במרחבי הדימדומים בהם הצדק הנוכחי של האחד פוגש באמת לזמנה של רעהו. החיים שלנו, כך יודע מי שעבר בר מיצווה, הם שילוב של "מצד אחד ומצד שני", של סדר עדיפות בין ערכים, דירוג של צרכים חיוניים, איזון עדין בין מימוש דחפים ואינטרסים מידיים לבין הענות לקול התבונה ולצו המצפון.

ולכן...
אמנם את ממשלת הטרור בעזה צריך להרתיע, בשלל דרכים, כולל צבאיות תקיפות אך, טוב לדעת שמורכבות החיים חלה גם על סוגיית ההתמודדות עם עזה: בעזה מתקיים שלטון "דורש מכות" אבל גנגסטרים מאתגרים יותר שוכנים בלבנון, בסוריה ובאירן. צריך לשמור כוחות ולדרג אמצעים ומשאבי אנוש, ניהול וכסף. ראוי שנגלה יכולת התמודדות עם מחלות כרוניות כמו התוקפנות מעזה. אבל ככל שנגלה, אנחנו תושבי "העוטף", יותר חוסן, כך מקבלי ההחלטות, אנחנו חברי הקבינט, נעדיף להימנע ממיצוי הכוח. ככל שנגיב באגרסיביות גבוהה (לגיטימי כמובן), נהיה צפויים לתגובה תואמת שיש לה מחירים (חיים ואיכות חיים, למשל). לישראל יכולת צבאית תיאורטית אדירה להתמודד עם הטרור שבלב אזרחים ועקב מגבלות משפטיות ואנושיות, יכולת מעשית צנועה יחסית. הזירה הצבאית היא המיידית, היא ראויה והיא אפקטיבית לעתים...אבל המימד הכוחני לבדו - לא יכול לסיים את הסכסוך. חשיפת האמת הכואבת בעוטף הינה נשמת אפה של הדמוקרטיה וצורך נפשי עמוק של חלק מהתושבים אבל יש בה גם מחירים (שמחה לאיד בעזה, מימד של החלשה עבור חלק מהתושבים) סיוע כלכלי אזרחי מקיף לעזה ותושביה הוא צורך חיוני ודחוף, הן מההיבט המעשי והן מההיבט המוסרי. האם נכון להקדים את הסיוע הזה לקעקוע היכולת הצבאית של הטרור ולהשבת הישראלים מעזה? רק התחלנו
אם נתניהו יחליט לתת לנו לעבוד למען התושבים, למען החקלאות במקרה שלי, נוכל לעשות כמה דברים טובים.
השבוע, למשל, נפגשתי עם אמיר אוחנה, השר לביטחון פנים (מהליכוד, כן אפשר לעבוד יפה מאד ביחד), איתנו ראשי משרדינו ובצרורותינו שלל נושאים שנמצאים בתפר בין החקלאות לבין בטחון הפנים.
סיכמנו – לקדם תכנית לשיטור רשותי מטעם המועצות האזוריות, להסמיך רבש"צים ורב"שים לבצע עיכובים למניעת אלימות, לפעול מול משרד הביטחון לתיקון הפרצות בגדר המערכת, לפעול להעלאת רף הענישה של הפשיעה כנגד חקלאים, פעולה משותפת עם משרד האוצר על רעיונות נוספים שיגבירו המיגון ותחושת המוגנות של חקלאים ושל תושבי המרחב הכפרי.
שלום לחברות ולחברים,

תקשיבו
החיים הפשוטים שייכים לגיבורי העל, לאגדות; שם שוכנות האמיתות המוחלטות, שם משכנם של הטוב הנצחי והרוע המלא; שם ברור לגמרי מה ראוי ומה טיפשי ו/או מרושע.
החיים שלנו משתרעים, בדרך כלל, במרחבי הדימדומים בהם הצדק הנוכחי של האחד פוגש באמת לזמנה של רעהו. החיים שלנו, כך יודע מי שעבר בר מיצווה, הם שילוב של "מצד אחד ומצד שני", של סדר עדיפות בין ערכים, דירוג של צרכים חיוניים, איזון עדין בין מימוש דחפים ואינטרסים מידיים לבין הענות לקול התבונה ולצו המצפון.

ולכן...
אמנם את ממשלת הטרור בעזה צריך להרתיע, בשלל דרכים, כולל צבאיות תקיפות אך, טוב לדעת שמורכבות החיים חלה גם על סוגיית ההתמודדות עם עזה: בעזה מתקיים שלטון "דורש מכות" אבל גנגסטרים מאתגרים יותר שוכנים בלבנון, בסוריה ובאירן. צריך לשמור כוחות ולדרג אמצעים ומשאבי אנוש, ניהול וכסף. ראוי שנגלה יכולת התמודדות עם מחלות כרוניות כמו התוקפנות מעזה. אבל ככל שנגלה, אנחנו תושבי "העוטף", יותר חוסן, כך מקבלי ההחלטות, אנחנו חברי הקבינט, נעדיף להימנע ממיצוי הכוח. ככל שנגיב באגרסיביות גבוהה (לגיטימי כמובן), נהיה צפויים לתגובה תואמת שיש לה מחירים (חיים ואיכות חיים, למשל). לישראל יכולת צבאית תיאורטית אדירה להתמודד עם הטרור שבלב אזרחים ועקב מגבלות משפטיות ואנושיות, יכולת מעשית צנועה יחסית. הזירה הצבאית היא המיידית, היא ראויה והיא אפקטיבית לעתים...אבל המימד הכוחני לבדו - לא יכול לסיים את הסכסוך. חשיפת האמת הכואבת בעוטף הינה נשמת אפה של הדמוקרטיה וצורך נפשי עמוק של חלק מהתושבים אבל יש בה גם מחירים (שמחה לאיד בעזה, מימד של החלשה עבור חלק מהתושבים) סיוע כלכלי אזרחי מקיף לעזה ותושביה הוא צורך חיוני ודחוף, הן מההיבט המעשי והן מההיבט המוסרי. האם נכון להקדים את הסיוע הזה לקעקוע היכולת הצבאית של הטרור ולהשבת הישראלים מעזה? רק התחלנו
אם נתניהו יחליט לתת לנו לעבוד למען התושבים, למען החקלאות במקרה שלי, נוכל לעשות כמה דברים טובים.
השבוע, למשל, נפגשתי עם אמיר אוחנה, השר לביטחון פנים (מהליכוד, כן אפשר לעבוד יפה מאד ביחד), איתנו ראשי משרדינו ובצרורותינו שלל נושאים שנמצאים בתפר בין החקלאות לבין בטחון הפנים.
סיכמנו – לקדם תכנית לשיטור רשותי מטעם המועצות האזוריות, להסמיך רבש"צים ורב"שים לבצע עיכובים למניעת אלימות, לפעול מול משרד הביטחון לתיקון הפרצות בגדר המערכת, לפעול להעלאת רף הענישה של הפשיעה כנגד חקלאים, פעולה משותפת עם משרד האוצר על רעיונות נוספים שיגבירו המיגון ותחושת המוגנות של חקלאים ושל תושבי המרחב הכפרי. לאחר דיון תוך משרדי ושיח עם שחקנים ממשלתיים ונציגי החקלאים, החלטתי להעביר את ענף ההטלה ללולי חופש ומעוף. משמעות הדבר היא, שבהינתן תקציב מתאים, לא ייבנה עוד לול שיתבסס על כלובים צפופים. גם בהקצאת מיכסות חדשות לייצור ביצים, תינתן העדפה ללולנים המפרגנים לתרנגולות חיי רווחה גבוהה יותר. הכל ייעשה מתוך אחריות להיקף ייצור הביצים המצופה ולהעדפת הייצור המקומי על ייבוא שלהן.
והערה לחגים: כן סגר, לא סגר, יהיו די ביצים  - אל תאגרו. סוגרים את המיזם? באחד מהדיונים בינינו לבין האוצר, עלתה סוגיית התקציבים הנחוצים לקיום חקלאות בישובי הערבה התיכונה, שם, באמצע המדבר. שאל אותנו איש אגף התקציבים: "בדקתם את ההיתכנות הכלכלית של קיום הישובים בערבה?" כך שאל איש אגף התקציבים באוצר והארץ לא רעדה, בן גוריון לא התהפך בקברו ולוי אשכול לא נחרד מתנומת הנצח שלו. תיקון עולם אמש התכבדתי בהענקת פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי, שהתקיים בבית הפלמ"ח בתל אביב, בראשות האלוף בדימוס שייקה גביש, שהיה מ"פ בחטיבת הראל – פלמ"ח ופקודו של יגאל. אדלג על יגאל אלון יפה הבלורית והטוהר ועל שייקה מעורר ההשראה. אתמקד בזוכים: ד״ר ילנה פוברנוב. חוקרת במכון לחקר תוצרת חקלאית ומזון ועומדת בראש המרכז למחקר באגרו-ננוטכנולוגיה של וולקני. ל"נהר הירדן" הכפר לילדים עם מחלות מסכנות חיים ולפרופ' אלחנן בר-און, מתל השומר, מנהל המרכז הישראלי לרפואת אסונות וסיוע הומניטרי. אני מבקש להעניק לכם קטע מדבריו של פרופ' אלחנן: "לכל אחי ואחיותי, שותפי במשלחות לאורך השנים. מדהים לראות איך מתקבצת חבורה שלא הכירה זה את זו, ותוך כמה שעות מתגבשת לצוות מיומן, וחדור מטרה. רק מילה אחת לא שומעים שם והיא המילה ״לא״. הפעילות ההומניטרית מוציאה מאתנו את כל היכולות וכל הטוב שבנו ואנחנו חוזרים משם מטפלים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. אבל הסיפור הוא לא עלינו ואנחנו צריכים לזכור בשביל מי אנחנו עושים את כל זה? ״למען האנושות״ היא תשובה לא טובה, כי האנושות מורכבת מאנשים, כל אחד בפני עצמו. ואני רוצה מכאן לשלוח ברכות למיקה: מיקה היתה הפצועה האחרונה שהגיעה לבית החולים בהאיטי ישירות מההריסות. היא חולצה לאחר שבוע בו שכבה תחת מבנה הרוס ונחשבה למתה. נאלצנו לכרות את רגלה כדי להציל את חייה, אך כשחזרתי להאיטי באותה שנה, היתה לי הזכות להחזיק בידה כשעשתה את צעדיה הראשונים על הפרוטזה. בינואר השנה, עשר שנים לאחר רעידת האדמה ודקה לפני הקורונה, חזרתי שוב להאיטי עם משלחת לניתוחי כוויות. פגשתי את מיקה. היא סיימה אוניברסיטה, אין לה עבודה כי ככה זה בהאיטי, אך היא אופטימית, אוהבת את החיים ומצפה לילד שייוולד עוד כמה חודשים, וכשתגמר הקורונה אינשאללה גם נביא אותה לשיבא להמשך שיקום." שבוע מדהים נפגשתי עם יצחק בוז'י הרצוג, יו"ר הסוכנות, וצוותינו ומצאנו כמה זירות לפעולה משותפת. ביקרתי ב"לקט ישראל" עם ח"כ הילה שי וזאן, העמותה שאוספת פירות וירקות שאינם נמכרים ומעבירה אותם לעמותות המתאימות; ננסה לעזור ככל הניתן. פגשתי את מטה ראשי הרשויות מהצפון ומהדרום למען הקמת שדה התעופה הבינלאומי הבא בנבטים (ולא ברמת דוד). אני תומך בכך וכך גם משרד החקלאות. הבעיה העיקרית הינה עמדת חיל האוויר; אלמד אותה וננסה להתמודד עימה. אני מעורב בסוגיית נחל האסי, בשיחות עם ראשי הרשויות, הקבוץ, משרד המשפטים והמשטרה. יש מנהיגות מקומית מצוינת, רגועה וחכמה, יש מתווה לגישור שדורש זמן ולצערי, יש כוחות חברתיים ופוליטיים שמרוצים מהלהטת האווירה. ביקרתי במחלבה החדשנית של תנובה בתל יוסף: טכנולוגיה עילית בייצור גבינות ובאבטחת בטחון המזון בייצור מקומי. השתתפתי בדיון עומק בקבינט המדיני בטחוני; נפגשתי בראשות שר הבטחון בני גנץ עם ראשי הרשויות בעוטף עזה, שדרות ואשקלון. השתתפתי במפגש זום עם "ידידי מרצ" מארצות הברית התראיינתי ב"המטה המרכזי" של אילה חסון, בתכנית הבוקר של ערוץ 13, פעמיים בערוץ הכנסת, ביומן הערב של גלי צה"ל עם ברדוגו ווילנסקי, יומן הצהריים ברשת ב', קיימתי שיחה ארוכה עם דוד בן בסט ברדיו 100 FM, רדיו קול חי, מקומון דרומי ואבי רצון בגלי ישראל. הפינאלה היתה בשידור "יום יום חכ", סרט שצולם בדצמבר ועוקב אחריי 12 שעות ומקיף בעצם את מכלול חיי. מלווה מלכה בתחילת השבוע פקדתי עם ראש העיר, אלון דוידי ועם השר במשרד הבטחון, מיכאל ביטון, את ביתו של רפאל בנימינוב בשדרות, שחטף פגיעת רקטה. היום קפצתי לבית שלמה מלכה שהגיע תורו להתעורר באמצע הלילה עם רקטה בביתו אשר בעיר המוסיקה והצבע האדום. את רפאל הכרתי לפני חמישה ימים, את שלמה לפני 45 שנים, כשהייתי המדריך שלו ושל אחיו המקסימים, כמדריך שכונתי בגרעין "עודד גשר" בשנת שירות בשדרות. שמעון ואשתו אסנת נמצאים כעת בהליכי מכירת הדירה אבל שלא תתבלבלו, הם לא עוזבים את העיר, לא לא, הם קונים דירה חדשה ונשארים כאן. הגבורה אינה העדר פחד, הגיבורה והגיבור הם אלו שיודעים פחד מהו, מסתכלים לו בעיניים, מחסירים פעימה...וממשיכים. בית הכרם בשבת שעברה השכמתי קום ועם הנץ החמה, השתתפתי בבציר ענבי יין בכרם של רוני ועמוס על גבעת הכורכר בקבוץ ארז, הגבעה שצופה, מקרוב למדי יש לומר, על בית חנון ועל מוצבי החמאס. לביתו - עשה רוני כשהיה ממובילי התהליך שהפך את ארז למקור משיכה לבנות ובני המקום ולצעירים נוספים שהתקבלו כחברים מלאים בקבוץ צמוד הגדר. לנשמתו – הוא (ועמוס) נטע את הכרם, בנה יקב קטן ובמשך עשור וחצי ישב (ובעיקר עמל) תחת גפנו הפוריה. והנה, כבטרגדיה יוונית קלאסית, שני מאמציו ההירואיים , החייאת הקבוץ בשנות המשבר הבטחוני והקמת הכרם והיקב משושי ליבו, מתנגחים כעת זה בזה, כאשר על גבעת הכורכר הפסטורלית ("גני חנון"?) בה ממוקם הכרם, מתעתדת לקום שכונה נוספת עבור חברים חדשים, שרוני וחברים עמלו על הצטרפותם לבית הקיבוצי. תמו ימי החול. בחרו לעצמכם את הסוף המיטבי - כרם או שכונה והפליגו בנחת אל שבת שלווה ונעימה. שבת שלום, אלון

מילים לשבת כ"ה באב התש"פ

שלום לחברות ולחברים, שלום עכשיו איזה עולם מופלא: טראמפ עשה מהלך נבון, האופוזיציה משמאל מברכת, איראן מאויימת. איזה עולם מוזר: גם שכנינו הפלשתינאים וגם חברינו מהימין חשים נבגדים. איזו ממשלה כיפית: גנץ ואשכנזי בלמו את הסיפוח החד צדדי ונתניהו עלה למתקפת שלום. מי רצה ממשלה חכמה, שוחרת שלום ולא קיבל? הוא פשוט שריונר
ד"ר נחום איצקוביץ, המנכ"ל שלנו, החל את שירותו לאומה כטנקיסט. במלחמת יום הכיפורים הוא בלם והדף את הסורים, תחת פיקודו של אורי אור, מח"ט 679.
איך זה קשור עכשיו?
האמת, לא קשור ישירות...אבל נזכרתי בזה כשראיתי אותו יוצא, עייף ומחוייב, מאחד הדיונים עם אנשי אגף התקציבים באוצר (להבדיל, להבדיל). במציאות כלכלית יוצאת דופן בחומרתה, אנחנו מתעקשים לחזק את החקלאות הישראלית, שעליה יש לבסס גם בדור הבא את בטחון המזון הטרי של הישראלים.
ככה מדינת ישראל רוצה את מנכ"ל החקלאות שלה: איש נחוש וחכם, מנהל מקצוען שצבר נסיון רב ואדם ערכי -  כמתיישב, כחקלאי וכישראלי. עובדים בשבילכם בהובלת לשכות השר והמנכ"ל, יחד עם מקצועני המשרד, אנחנו - בוררים את הדרך הזריזה לסימון ארץ המקור של פירות וירקות שנמכרים בתפזורת, דורשים מועדת המחירים באוצר ומרשות התחרות לסייע במניעת עליית מחיר העוף, מונעים מחסור של ביצים בחגי תשרי ומתכננים את תוספת ייצור הביצים הנחוצה כעת, מתחילים בתכנון משק החלב לשנים הבאות, נאבקים על תקציבים לפיתוח, ביטוח והשקעות בחקלאות ועל תוספת עובדים מהארץ ומחו"ל, עומדים על מקום משרד החקלאות בניהול משק המים, בחוק ההסדרים - מונעים רעיונות הזויים ומקדמים רפורמות הגיוניות בענפי הצומח. אנחנו משתפים פעולה עם יוזמות חקיקה בכנסת בתחום חיות המחמד ועלויות עבודה ומקדמים חוקי חקלאות, דבש, ותקני ייצור ושיווק של מזון טרי, פועלים להחיות את השוק הסיטונאי, שייתן פייט לרשתות השיווק החזקות ויסייע בהקטנת פערי התיווך, בגללם הצרכנים קורעים את הכיס והחקלאים אוכלים את הלב. מה עושה שר? כשיש ממשלה או ועדת שרים, אזי בימי קורונה, הוא מכתת את רגליו לחדר שיחת הועידה  המאובטחת, משתתף בפגישות עבודה במשרד ומחוצה לו, בא לכנסת להגשת הצעות חוק ולמענה על שאילתות והצעות לסדר, מתראיין, מסייר, נפגש ונוסע. ובדרך? מדבר בטלפון עם העולם, אשתו ונכדיו. השבוע נפגשתי עם פורום "עמלי", מנהלי קבוצות חינוכיות של בוגרי צבא שעובדים בחקלאות; עם ראשי החברה להגנת הטבע, עימם התמקדנו בסוגיית ניהול משאבי הדגה בים התיכון; בשיחה עם מנכ"לה, למדתי את תנועת הימין האקטיבסטית "רגבים" ועם ראשיה, את ארגון "מים לישראל", שמייצג אגודות מים לחקלאות; נפגשתי עם ראשי עמותת "יאנביע", שעוסקת גם בתעסוקת נשים בדוויות; ראש מועצת "מעלה יוסף" בא אלי עם כמה מאנשיו ודיסקסנו סוגיות חקלאות והתיישבות על גבול לבנון; ביקרתי בחברת "הזרע" הותיקה, שנרכשה על ידי קופראטיב של חקלאים צרפתיים ונחשפתי לעומק הידע הישראלי בתחום טיפוח זרעים שמאכילים עולם ומלואו. השבוע קיימתי "סעודות עבודה" (צנועות, על חשבוני) עם ראשי המטות של כחולבן באשקלון ובקרית גת. התראיינתי לערוץ הכנסת ולאולפן החדשות של ynet , לגלי ישראל, רדיו דרום, רדיו רק"ע, קול ברמה, כאן מורשת, רדיו צפון, יומן הצהריים של רשת בית וברדיו 103 – עם בן כספית ורוני בראון ועם נסים משעל וגיא פלג. ענבי טעם ד"ר אבי פרל, הוא חוקר במכון למדעי הצמח שבמכון וולקני, מומחה עולמי בפיתוח זני ענבים. יחד עם חבריו לבית היוצר החקלאי הישראלי ששמו נישא בהוקרה בארבע כנפות תבל, הם הפיצו לעולם את ה"פריים", זן הענבים הפופולרי וכעת הם עמלים על ה"ביג פרל", זן ענבים חדש וטעים להפליא, שקרוי על שם המטפח, ערב הדיאטה שעשה. תחת לעץ פיקוס ענק, בן כ 150 שנה, בילינו איתו אתמול, בלב המטעים והכרמים של הקריה החקלאית בבית דגן. שר החינוך (חברו משכבר ימי אריק שרון), שר החקלאות וקומץ עוזרינו, נפגשנו-זללנו עם אבי וחבריו, מטפחי אגסים ותפוחים, מנגו ותאנים. חום אוגוסט מצטמרר מקור כשאתה בצל פיקוס גיבור, כוס יין אדום מקומי בידך האחת ואשכול ענבים שמחייך אליך בידך השניה. מה שאני אגיד לכם, חברות וחברים?! אם יש את נפשכם לדעת את המעין ממנו נובעים ענבים בטעם מרשמלו ובעשרות גוונים של מתיקות, מתוכו שופע מנגו בלי סיבים וטעים שבא לבכות ותאנים מתפקעות בו מיופי וגורמה, כל מה שתצטרכו לעשות הוא - לבוא בשנה הבאה, כעת חיה, אל צילו של הפיקוס הכי גדול שבין צומת בית דגן לראשון לציון ולשאול על אבי, האיש והענבים. שבת שלום, אלון

מילים לשבת י"ח באב התש"פ

שלום לחברות ולחברים,

אמרו לנו...
שנתניהו מפר סידרתי של הסכמים ואנחנו נתנו לו צ'אנס שלעת משבר חריף הוא יתעשת,
אמרו לנו שאין סיכוי שהוא יכבד את מה שחתם עליו באפריל ואנחנו קיווינו שהם מגזימים.
אנחנו קיווינו שהממשלה מאולצת החיתון שלנו תהיה כשושנת הפיוס בין חוחי הקורונה, שהיא תתמקד בדיכוי המגיפה, בחילוץ המשק מההאטה ואת המובטלים מייאושם.
רצינו ואנחנו עדיין משוכנעים, שניתן לעשות את הטוב לישראלים, את הרציונלי בעולם מאותגר בריאותית וכלכלית, את המוסכם על כלכלנים ומומחי תעסוקה; ניתן לייצר את פסק הזמן שידחה בשלוש שנים, לפחות, את סוריאליזם הבחירות המופרעות, שהתנחל לנו בסלון.  

מבזק שבועי
הקבינט חידש פעילותו. השיח בחדרי החדרים המאובטחים ונעדרי ההדלפות (בינתיים) מוכיח שניתן ליישם את רוח הטיפול הענייני והקולגיאלי באתגרים הלאומיים, שבשמה באנו לפוליטיקה.
נחום איצקוביץ, מנכ"לי המדהים ואנוכי נפגשנו עם אלוף כמיל אבו רוקון, מתאם הפעולות בשטחים. עסקנו בשאלות של מעבר תוצרת חקלאיתעובדים ו(להבדיל) שפכים בתפר בין ישראל, הרשות הפלסטינית ועזה.
אתמול ביקרתי בג'וליס שבגליל המערבי את מוואפק טריף, ראש העדה הדרוזית עם שר המשפטים, אבי ניסנקורן. התחייבנו לקדם את המתווה החדש ל"חוק קמיניץ" (סעיף 116) להסדרת התכנון והבנייה, בדגש על צעירים שמבקשים לבנות את ביתם באופן מוסדר. הזכרנו גם את המחוייבות שלנו לקדם את חוק השיוויון האזרחי, שיהווה מהלך מאזן לחוק הלאום. לכבוד ט"ו באב, חג האהבה, רקדתי בכרמי השפלה: בכרם יין וביקב "ברקן" בקבוץ חולדה ובכרמי ענבי המאכל של מושב לכיש. למדתי שגם הענבים מתמודדים עם וירוס בעייתי; מה שיפה, עם הגפן בניגוד לבני האדם, שמסיבות מובנות, בכרם ניתן לעקור גפן נגועה ולטעת תחתיה צמח בריא. ביקרתי במועצות האזוריות יואב ושפיר, ונפגשתי עם ראשי המועצות אדיר נעמן (שפיר) ומטי צרפתי הרכבי (יואב) שהציגו את חוסר ההוגנות בחלוקת הככנסות מול קרית גת, ואת האתגרים הכספיים העצומים שנוצרים בעקבות כך. שוב התפעלתי בלכיש בשיתוף הפעולה המרגש חברתית והמצליח כלכלית, אליו נוספה ההתרגשות מהבוהרני'ז, המשפחה החקלאית הלוחמת ממושב ניר חן, על ההורים וחמשת ילדיהם, שעוסקת בייצור, מיון, אריזה ושיווק ישיר של ירקות עלים ותבלינים. עסקתי לא מעט בחוק הותמ"ל ש(אם תהיה לנו ממשלה)יהיה עלינו לגדר אותו, כך שיפגע במינימום במרחב החקלאות והשטחים הפתוחים. באמצעות המנכ"ל ובכירי המשרד עסקנו בגיוס תקציבים ובהקצאת אמצעי ייצור. קיימתי מפגש זום, יחד עם מנכ"ל משרדי, עם חקלאים מרחבי הארץ, קיימתי מפגש פעילים רחב באשקלון והשתתפתי בוועידת הזום השבועית מיסודו של יזהר שי אשר על המדע והטכנולוגיה והערב צרפנו את ח"כ יועז הנדל, שר התקשורת. התראיינתי ב"דמוקרטTV" על ידי לוסי אהריש, ליומן הלילה רשת ב, ליומני הערב של גל"צ ושל קול ברמה, ל"כאן מורשת", קול הים האדום, לרדיו 90 fm  ולתכנית הכלכלית של גל"צ. נצא השדה ט"ו באב חוגג את אחדות האהבה והכפר, הארוס והחקלאות; מבחינת משורר "שיר השירים", האהבה נמצאת בגנים, בנחל, בשדה, בכפרים, בכרמים. אנחנו מסכימים. שמעו את חנה אהרוני בלחנה של שרה לוי תנאי: אֶל-גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל; לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים. לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים. נִרְאֶה אִם-פָּרְחָה הַגֶּפֶן, פִּתַּח הַסְּמָדַר. עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו; יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו. שבת שלום, אלון

+מילים לשבת י"א באב התש"פ

שלום לחברות ולחברים,

מחנה קיץ
זוכרים את המשחק ששיחקנו פעם: קושרים שני ילדים, רגל ימין של האחד לרגל שמאל של השני והם צריכים להתחרות עם זוגות מגוחכים אחרים?
אז ממשלת החירום הלאומית של ימין ושמאל עומדת בפני אתגר דומה: עזקנו עצמנו אל גוש הליכוד, במטרה להטמיע בכולנו את התובנה שלנוכח המציאות הפוליטית, הבריאותית והכלכלית -  אין ברירה, אלא לדבוק בממשלת אחדות, מגוחכת ומגושמת ככל שתהיה.
למפקפקים: דמיינו את מצבנו כעת תחת ממשלת מעבר ולקראת בחירות.     
למקטרגים: גם אם נתניהו יפרק בקרוב את הממשלה, נדע שלפחות ניסינו.
יש לנו רק ארץ אחת.

לפיכך נתכנסנו
...ולכן, אנחנו נאבקים על קיומה של הממשלה, עומדים על יישום ההסכם שהוביל להקמתה, מחויבים ליציבות אזרחי ישראל, יצרניה ועסקיה.
בתקציבי הקורונה, תקציב המדינה ובחוק ההסדרים אנחנו – במשרד החקלאות ופיתוח הכפר – מבקשים להכין את עצמנו הן לימי שגרה שאנחנו מייחלים להם והן לימי חירום ומשבר שיאפפו אותנו, עד שיעופפו: להבטיח לצרכנים מזון טרי מתוצרת מקומית שיהיה באיכות מיטבית ובעלות סבירה. (בטחון מזון ויוקר מחיה) להבטיח לחקלאים, ליצרני המזון, פרנסה הוגנת ואופק כלכלי ותעסוקתי הגון לשנים רבות. (חקלאות בת קיימא) "להיות כמו אירופה" – לא רק בהפחתת מכסים אלא בעיקר וקודם כל באחריות מדינתית למחקר חדשני, למו"פ טכנולוגי, להקטנת עלויות העבודה  והמים, להשקעות במשאבי אנוש, ציוד ומבנים; לאבטחת ההכנסה של החקלאי שמתמודד עם פגעי מזג האוויר ושינויי האקלים עם קפריזיות הכלכלה העולמית. להתייחס לייבוא כאל כלי שנועד בעיקר לאספקת רכיבי מזון חיוניים שלא מיוצרים בישראל וגם כאמצעי לגישור על חסרים זמניים במצאי מזון טרי. תחרות חופשית לחלוטין בתחום המזון הטרי לא קיימת בשום מדינה מתקדמת: ארצות הברית מעניקה רשת בטחון כלכלית עצומה לחקלאיה ובאירופה מעניקים לחקלאים סיוע רב ממדי בהיקפים אדירים. לא להקל בשום דרך על הכנסת מזיקים ומחלות בייבוא לא מבוקר של הפירות והירקות. לבצר את מעמדו של משרד החקלאות ברשות המים ואת מעמדו של המשרד לפיתוח הכפר ברשות מקרקעי ישראל ומנהל התכנון. בשדמות המולדת
השבוע התקדמנו, עם משרדי ראש הממשלה והאוצר, בסגירת חובת המדינה לחקלאי צופר, שנאלצו לנטוש את שדותיהם בשטח ירדן.
נפגשתי, יחד עם שר החוץ אשכנזי, עם התוכנית המקסימה והמועילה למשתלמים מחוץ לארץ ולקרנה של ישראל בגויים. פגשתי את הנהלת הכותנאים, מועצת מגדלי הפירות וארגון מגדלי הבקר, חקלאי ותושבי דרום השרון, ראשי חבל אילות והנהגת רמת הנגב.
חידשתי הכרות עם הנהלת רט"ג, הכרתי את מכון טאוב(חקר מדיניות חברתית) ופגשתי את השגריר הדומיניקני.
סיירתי במוזיאון הטבע בתל אביב (מומלץ לכל המשפחה) וקיימתי שיחת זום שבועית עם אוהדים ופעילים, בהובלת השר יזהר שי.
התראיינתי ליומן הבוקר בגל"צ וליומן הערב עם ברדוגוילנסקי, רדיו קול חי, כאן מורשת , רדיו ירושלים, ערוץ הכנסת השתתפתי בדיון לקראת תשעה באב באתר "מקור ראשון". ט"ו שנים באב חמש עשרה שנים עברו על ישראל, עברו בלי ריקודים (רוב הזמן). הרי דברים שנשאתי השבוע במליאת הכנסת, לציון ההתנתקות: אני מבקש לקרוא בפניכם, שני קטעים שכתבתי לתושבי המועצה שלי בערב שבת, כ"ח באב תשס"ה, השניים בספטמבר 2005, ביום האחרון לפינוי: ביום שאחרי אנחנו מלקקים את הפצעים. איש וכאבו, אישה ופצעיה. החולמים על מלכות שמים, כאן על פני אדמה זו, בוחנים היכן טעו בהבנת רצון הכל היכול. החיילים והשוטרים יבכו את עלומיהם המתבזבזים. האיפכא מסתברים שואלים אם "להרוס בתים למען השלום" זה לא קצת האח המופרע של "רגישות ונחישות". אוהל ההידברות בסעד. נעילה אמרה הכתומה היוקדת – "אני עדיין באבל. מתי מונחים לפני ואתם אומרים שירה?! " אמר הכחול העמוק – "כאב המואסי שנזרק מאדמתו זועק אלי מחולות קטיף. צדק נעשה." אמר להם תושב קרני שומרון – "היום, בחנייה, מישהו קשר ליד הסרט הכתום שלי - סרט כחול. אני לא מוריד אותו". אגב, מאז, אני מקפיד לכתוב, מדי ערב שבת, "מלים לשבת", שהאנרגיה לחציבתן באה ישירות מתוך המפץ הקשה של עקירת אלפי הישראלים מביתם ומשדותיהם, בתיקווה, שהתבדתה, לימים של חסד ושלווה. אני מאחל לחברה הישראלית ולנו אנשי הבית זה, מכל השבטים ומכל צידי המתרסים הפוליטיים השונים, שנזכור בכל שעת מחלוקת קשה ובלי קשר לאמונתנו ועמדתנו המוצקה, לקשור לעצמנו תמיד גם את הסרט הכחול וגם את הסרט הכתום. לזכור כי גם אחינו, בני האדם, שאמונתם שונה משלנו, בחירותיהם שונות משלנו... הם אחינו ומשאם ראוי עבורנו. גם לאחר האכזבות הקשות, גם לאחר תסכול ותסכול חוזר, ידה של מדינת ישראל חייבת להמשיך ולהיות מושטת לשלום. במשאים ומתנים העתידיים, חובתנו לשאת עימנו לחדרי הדיונים את הצלקות והכעסים, האכזבות והתסכולים אבל גם את הריפוי והשמחה, גם את התקווה והאמונה. אני לוקח עימי מאירועי קיץ 2005 גם את המחיר הכבד שישראל שילמה למען עתיד טוב יותר לפלשתינאים ולישראלים, גם את הסכנה שבפעולה חד צדדית, גם את הבעייתיות שבהחלטה אסטרטגית שנוייה במחלוקת פנימית, גם את הכישלון בהשגת רגיעה בטחונית וגם את הפסקת השליטה הישירה על העם השכן. חברותי וחברי, שוב קיץ על הארץ בא ושוב הימים  - ימי בוקה ומבולקה. והפעם, המגיפה סוערת, הכלכלה בהלם, החברה שסועה והאויבים על הגדרות. אני מפנה אליכם, אל כולנו, קריאה נרגשת, תרגיעו, כולכם, כולנו. לפני 25 שנים נרצח ראש ממשלה עקב מאבק אידאולוגי שיצא משליטה. לפני 15 שנים הזדעזעה המדינה וחישבה להישבר עקב החלטה שנויה במחלוקת. אני מקווה שלמרות הטראומות הלאומיות הללו, יצאנו מחוזקים, מאוחדים תחת התביעה הפנימית: "לעולם לא". לעולם לא ירים יד אח על אחיו, לעולם לא נפגע בסמלי השלטון ובשומרי הסף שלנו. לעולם לא עוד מלחמת אחים שתביא אותנו אל עברי פי פחת של חורבן התשעה באב, אל סיפו של חורבן הבית המשותף שלנו. עיד אדחא מובראק, שבת שלום, אלון

מילים לשבת ד' באב התש"פ

שלום לחברות ולחברים, קול העם אתמול בבוקר, רגע לפני פגישתנו, אמר הנשיא למנהיגי האומה: "חדלו מהשיח על הקדמת בחירות. הרפו מהאפשרות האיומה הזו בימים אלה, והישמרו לכם ממנה. מדינת ישראל אינה בובת סחבות הנשרכת אחריכם, בעודכם מתקוטטים ללא הרף". אסור לחבק, אז גם כשנפגשנו, הסתפקתי בהשקת המרפקים המשונה ולא יכולתי לעשות את מה שכל כך רציתי: לחבק את כבוד הנשיא חזק חזק. הסתפקתי ב"תודה, כבוד הנשיא". כמה פשוט תפקיד הממשלה: לשרת את האזרחים, לאורך זמן. תפקיד האופוזיציה: להפיל את הממשלה, בהקדם. צרכי האזרחים: למגר את המגיפה ולייצב את הכלכלה. בחירות עכשיו: שמחה לאופוזיציה, אסון לאזרחים. כחול לבן: מתנגדת נחרצות לבחירות. ...תשלימו בעצמכם. הרפובליקה הישראלית הראשונה הוירוס שיבש את חיינו והטריף את מערכותינו. ברחובות ובפרלמנט - יד איש באחיו, בינתיים רק בדיבורים...ו על הגבולות - הרוע חורש מזימות ומנסה ליישם אותן. האם נצליח לרכז תשומת לב מספקת לשני התחומים הקריטיים של הקיץ הזה: המגיפה ומעלליה, ציר הרשע ותוכניותיו? האם נצליח לייצר סביבת עבודה פוליטית שתאפשר  את מיגור המחלה, שיקום הכלכלה וריסוק מזימות האויבים? ש.ש.ש כשהיינו נערים הקמנו את "שותפות שדרות שער הנגב" (ש.ש.ש), חלמנו על חיבור הגון והוגן בין בני העיירה לבני הקבוצים והמושבים שסביבה והקמנו את "גשר", גרעין לשנת שירות, במסגרת גרעיני "עודד" של הנוער העובד והלומד. לא היינו לבד, גם לא הראשונים; איציק בן דוד מקבוץ גבים היה נביא השותפות האזורית, שהיום קוראים לה "אשכול רשויות". בשלהי כהונתי כראש המועצה האזורית "שער הנגב", גיבשתי עם אלון דוידי, ראש העיר שדרות ויחד עם המועצות שלנו, הסכם לגבולות ולחלוקת הכנסות בין הרשויות. טווינו רשת של הסכמות, שבאות מתוך הערכה הדדית ומתוך ההבנה ששכנות טובה בונים כמו שמקימים גשר, בין שתי גדות שוות. כך עשינו בשנות השבעים וכך בנינו עתיד משותף, בחלוף שני דורות. שר הפנים חתם השבוע על ההסכם אותו הגישו לו אלון דוידי ואופיר ליבשטיין, מחליפי בשער הנגב. בניגוד לרמיסת מועצות אזוריות במצבים דומים, הפעם, קיבל השר דרעי החלטה ראויה, שתאפשר לשכנים -  לחזק הן את העיר והן את  והכפר, הן בתחום הכלכלי והן בתחום הדמוגרפי. יומן השבוע ליוויתי את נשיא המדינה בביקורו ב"לקט ישראל", עמותה שמקיימת שתי מצוות ענק: האכלת רעבים בישראל והנגשת זכות זו לחקלאי הארץ. על הדרך, שב הנשיא וביסס את תמיכתו בחקלאות הישראלית ובחקלאיה. ביקרתי במועצה האזורית עמק חפר, בליווי ראשת המועצה, ד''ר גלית שאול וסגניה חזקי סיבק ויעריב. נחום איצקוביץ,  מנכ''ל המשרד, בן העמק אשר כיהן שנים רבות כראש המועצה, שמח להשתתף איתי בסיור . סיירנו באתרים של חינוך חקלאי וימי, בחוות גידול אצות המקדמת את החקלאות הימית בישראל, במשתלה העובדת עם רובוטיקה מתקדמת, בבית אגודות המים של יישובי הסביבה ובית אריזה חדש למלפפונים במושב אחיטוב. למדתי מיואל ריבלין, בנו של הנשיא, שממונה על התכנון הכפרי בחטיבה להתיישבות, על הקמת יישובים לחרדים, לבדווים ולשאר ישראל במרחב הנגב הצפוני. שוחחתי עם ח"כ יצחק כהן, סגן שר האוצר, על ההיבטים הכספיים של שנת השמיטה בהקשר לחקלאי ישראל. הכרתי מראשי הקרן לנזקי הטבע (קנ"ט) את פועלה למען ביטחונם הכלכלי של החקלאים ועל  הצורך להרחיב את הביטוח למען יציבות ענפי הצומח והחי. שוחחתי עם ארגון מגדלי ההדרים שהיו אימפריה והיום זקוקים לסיוע. ברכתי את מובילי הגינות הקהילתיות בארץ, תוכנית שממומנת ומובלת על ידי משרד החקלאות, בראשות אביגיל הלר. ח"כ סעיד אל חרומי ("המשותפת") יזם עימי ועם בכירים במשרד שיחה על החקלאות הבדווית בדרום. סוהא אגבריה, היועצת שלי לעניני ערבים, תרכז את הטיפול בנושאים. קבעתי עם ח"כ מיקי יחימוביץ, יו"ר ועדת הפנים והסביבה, את אבני הדרך לצמצום/ביטול של יבוא פרות וכבשים באניות ולשיפור רווחת בעלי החיים במסעם לארץ הקודש. פגשתי עם אנשי משרדי החקלאות והחוץ את שגרירי ספרד ואתיופיה. בשיחות וידאו דיברתי עם ג'רמי בן עמי, נשיא "ג'יי סטריט", השדולה היהודית הליברלית ועם הרב מארק שנייר וקהילתו מניו יורק. שוחחתי עם פעילי כחולבן במגזר הערבי, השתתפתי בישיבות הממשלה ו"שרינו" (שרי גוש כחול לבן). קיימתי ראיונות ל"קו למושב", "מגזין משק החלב והבשר", "יבול שיא", עיתוני שער הנגב ודרום השרון. התראיינתי לרדיו צפון, רדיו קול הגליל העליון ו"קול ברמה". בלי ידיים בגבעה שער הנגבית מבודדת ומאווררת כנדרש, הצופה אל הרי יהודה מזה והים התיכון מזה, אנחנו חוגגים היום לנוה, הנכד שלנו, יום הולדת שלוש. מנהג עדות הקורונה הוא שהשמחות מצומצמות משתתפים והחיבוקים אינם בתפריט. איך, לכל הרוחות,  גדל דור, בלי מגע של סבתא ובלי נשיקה של סבא? איך מתרגלים סבא וסבתא לבטא את הכמיהה לנכדים שלהם ממרחק, בלי לגעת, בלי חיבוק, בלי לטיפה? מתאים לי להכניס אתכם לשבת עם המילים הקסומות של בן המושבה, אהוד מנור ולחנו הנוגע של בן הקבוץ, מתי כספי: "זו ילדותי השניה". דרך עינייך בת, אני רואה ומגלה שוב עולם. דרך ידייך אלמד לגעת שוב בגלי הים. דרך שפתייך בת, טעם חדש למילים. ואיתך שוב אגדל בלי לחשוש - אנחנו כבר בני שלוש. שבת שלום, אלון

מילים לשבת כ"ו בתמוז התש"פ

שלום לחברות ולחברים,

יחד, זה צודק וזה חכם
ארבעת החודשים האחרונים מחזירים אותי אל שנותי בעוטף עזה, הבית בו נולדתי, בו גדלתי ועליו נאבקתי שנים ארוכות ומיוחדות.
במשך שש עשרה שנים עמדתי בראש המועצה האזורית שער הנגב, בה התייצבנו, שוב ושוב ושוב בפני מצבי משבר אישיים וקהילתיים, שהיו להם מופעים בטחוניים, כלכליים וחברתיים.
היו אלו שש עשרה שנים מופלאות, בהן נלחמנו על הבית, מהבית, על ידי יושבי הבית. שש עשרה שנים שלימדו אותנו מהם המשאבים הנחוצים לקהילה של קהילות, בכדי שתצליח להתמודד עם איום חיצוני, יהא מאדם או מהטבע:
תחושת הצדק צריכה לפעם, זו ההרגשה שחובתנו המוסרית היא לעמוד בפני האיום, טרור או מגיפה.
עלינו לאחוז באמצעים פיזיים (כספיים, טכנולוגיים וכיו"ב) ובידע המתאימים בכדי להתגונן כנדרש. 
כלי חיוני הוא ההרגשה המוצקה שההנהגות (היישובית, האזורית והארצית) קשובות לאזרחים ובעלות יכולת לסייע, כשצריך.
ובמיוחד, מסייעת לנו, אל מול הגבול המבעבע תדיר, הסולידריות הפנימית, האתוס האישי והקהילתי שאיש, לעולם, לא יצעד לבד.
ב"מלחמת שלום הציבור"  שאנחנו חווים כעת במדינה, כמו גם ברחבי העולם, יש מרכיבים דומים לחווית החיים שלנו בעוטף.
כך ננהג, כחפצי חיים:
ראשית, אל מול המחסור בידע ובאמצעים, נחזק את התובנה שאנחנו מוכרחים לעמוד בפני האיום, אין לנו ברירה. ההכרח הוא כח עצום.
ושנית, למרות העדר מועד תפוגה לאתגר הקורונה, יש לנו מולו נשק סודי אולטימטיבי: הסולידריות הטבועה בקרב הישראלים, זו המחוייבות ההדדית שקמה כעוף החול, כל אימת שיש בה צורך אמיתי.

מדרום תצמח תקווה
חידה: כמה מועצות אזוריות מסתתרות במשפט הבא – "השבוע ביקרתי במרחבים של שדות הנגב עם בני שמעון"?
גילת הוא שם של מושב, בו פגשתי חקלאות מעולה (חממת פלפלים של משק ניסן), שם גם נולד וחי שי חג'ג' (ראש מועצת מרחבים ויו"ר מרכז המועצות האזוריות) שליווה אותי. "גילת" שמעברו השני של הכביש מבאר שבע לאשקלון (ולעזה) הוא מקום מושבו של הסניף הדרומי של משרד החקלאות (בראשות יואב מורג), שם מתפתחת גם שלוחת הנגב של מכון וולקני, פאר ההתכה של הסקרנות, המחקר והידע  האנושיים עם הצורך שלנו, של כל האנושות, להזין את עצמנו בריא וזול.
ב"ביתן הבד", של משפחת ביתן במושב יושיביה, פגשנו את מלח חקלאי הארץ שמייצרים שמן זית משובח ומתפללים לחזרתם של ימי מרגוע, בהם ישובו בני ישראל לפקוד אותם וליהנות, באמצעותם, מטובה של הארץ.
אם חפצה נפשכם בפוד טק, באגרו טק...בואו למשתלת "מצפור", במושב תקומה. חסות ומיני ירוקים גדלים להנאתם הידרופונית, כלומר ללא אדמה, טבולים במים מפכים, רווי מינרלים. חשוב. אבל מה שמרגש הוא שבעולם הזה, של מדע מתקדם בשירות ייצור המזון, מתקיים שיתוף פעולה בין "השומר החדש" (שמכוונת בעיקר  לעבודה עברית) לבין "יאנביע", שתילה בעברית (שמהותה – קידום האזרחים והקהילות הבדוויות). השת"פ  החשוב הזה ממוקד בעידוד העבודה הישראלית בחקלאות; בתקומה מדובר בנשים בדוויות שמתנסות בעבודת חקלאות מדוייקת ואיכותית.
בקמפוס שדות נגב, שליד נתיבות, פגשתי חקלאים יחד עם תמיר עידאן (ראש המועצה), אבו וילן (מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל) ועם עמית יפרח (מזכיר תנועת המושבים). בבית "עידן הנגב", בסמוך לרהט, שוחחתי עם ניר זמיר (ראש מועצת בני שמעון) חקלאים ואנשי ציבור, ביניהם שר החקלאות לשעבר, חיים (ג'ומס) אורון, חבר קבוץ להב הסמוך. בימים בהם אנחנו נדרשים לקיים "ריחוק חברתי", טוב אם נלמד מהקהילות הכפריות, שמממשות בהתנהלותן היום יומית את ערכי הקירבה החברתית; האחריות ההדדית בין חברי הקהילה, זו היישובית וזו האזורית, היא שמאפשרת להם לצלוח את הריחוק הפיזי בין חבריה, שאין מנוס ממנו בימים טרופים אלו. עובדים אצלכם במספר ישיבות ממשלה, חלקן בשעות משונות, התמודדנו עם המגיפה והשלכותיה הכלכליות והבריאותיות... ועם הרכב הממשלה, שהוא כשלעצמו אתגר לא קטן. בחתימת הסכם העסקת עובדים בחקלאות, שהתקיים עם שר החוץ ושגרירת תאילנד. במפגשים עם שגריר אוסטרליה וסגן שגריר בריטניה בישראל, בהם דיסקסנו נושאי חקלאות, יחסי הסחר שלנו ומדיניות הממשלה. בוועידת וידיאו עם בני גנץ וראשי התנועה הקיבוצית על תיקון האפליה כלפי חברי קבוץ, פליטי הקורונה  ובשיחת זום עם ראשי הפדרציות יהודיות בצפון אמריקה. בפגישה עם השר לתחום המים, זאב אלקין, יחד עם ראשי המרחב הכפרי והחקלאי, בה עמדנו על חיזוק מעמדו של משרד החקלאות ועל שמירת מקומן של אגודות המים בתחום שחיוני כל כך לחקלאות ולחקלאים. בפגישות עם יו"ר ועדת הכנסת לפנים וסביבה, ח"כ מיקי יחימוביץ ועם ארגונים ששומרים על חייהם ורווחתם של בעלי חיים: "תנו לחיות לחיות", "נוח", "SOS", "TWO4CATS", "אנימלס". יש לי כוונה לסייע, במתינות אך בהערכה גבוהה, למגמה המוצדקת שמובילים הפעילות והפעילים למען האחר, במקרה זה, "האחר"  שהולך על ארבע ושתיים, זה השט וזה המעופף. בהכרות עם יואל זילברמן ואון ריפמן, יזמי "השומר החדש", שמקיימים מפעל נלהב ומעורב של הנגשת המרחב הכפרי והחקלאי לעמך ישראל, בני כל הדעות והמינים, האמונות והשפות. בביקור הכרות עם הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים, אחד מהגנים בוטניים שנתמכים על ידי המשרד. מקום מקסים בלב הבירה. גם בקורונה, בינתיים – פתוח, אל תחמיצו. בתקשורת: אודי סגל ודני סידס ברדיו 102 FM, בערוץ הכנסת ומחר בבוקר ביומן השבוע עם שלום קיטל. על כל אלה אלי מוגרבי, הוא רכז החקלאות של שלוש המועצות האזוריות, בהן  ביקרתי השבוע. הוא ותמיר הציגו לי בשדות נגב את אחד ממוקדי ההשתלמות לסטודנטים מאסיה ואפריקה, שמוביל משרד החוץ, בשיתוף עם משרד החקלאות ומרכז המו"פ האזורי. מדובר במאות צעירות וצעירים שבמהלך לימודי החקלאות והכלכלה שלהם בארץ מוצאם, מגיעים לישראל לשנת השתלמות ועבודה. הם מתאהבים בארץ, לומדים המון והופכים, עם שובם למולדתם, למקדמי חקלאות מתקדמת ולשגרירים מעולים של ישראל, הידע שלה והחקלאות שבה. צפו בסרטון מתוך מסיבת הסיום של אחד המחזורים; בין הזמרים והנגנים על הבמה – חברות וחברים מוייטנאם, נפאל  ובוטוסוואנה: שבת שלום, אלון

מילים לשבת י"ט בתמוז התש"פ

שלום לחברות ולחברים, גיבור מיכאל בן זיקרי, זכרו האמיץ לברכה גדולה, אדם שהציל מטביעה אם ושלושת ילדיה, הוא גיבור אזרחי מעורר השראה. היום חיבקתי מרחוק את מיטל, הבת הבכורה, שמשרתת בקבע במודיעין והבטחתי לה שבחירתו הנאצלת של אבא לקפוץ למים ולקיים ארבע נפשות, תכוון אותי שנים רבות. לאט השבוע המשכנו את השיח עם אגף התקציבים באוצר, בהובלה מצוינת של נחום איצקוביץ, המנכ"ל ובתיאום עם כל ארגוני המרחב הכפרי. אבהיר, צוק העיתים לא יסלח לנו על השחתת זמן, תשומת לב וכסף במהלכים שאינם חיוניים לשיפור היציבות של ענפי החקלאות ולאיזון הראוי בין צרכי הצרכן והיצרן. קל וחומר, אין להשחית זמננו במהלכים שניזקם רב על תועלתם. "תתמקדו" צעירי "דרכנו", רובם מובטלים מאונס הקורונה, התמקמו הבוקר מול הבית שלי, כיבדו אותי בתה, פלחי תפוח ופרחים ובפיהם רק בקשה – דרישה אחת: תתמקדו (אתם שם בממשלה ובכנסת) רק בכלכלה ובביטחון שלנו, לא בשום דבר אחר. צודקים לגמרי. השבוע השבוע אירחתי בקמפוס בית דגן/מכון וולקני את שר המדע והטכנולוגיה, חברי יזהר שי. אחת המשימות שלנו: חיזוק המחקר היישומי והפיתוח הרלוונטי לפרוייקט ייצור המזון בישראל. עוד הסבתי לדיון עם מבקר המדינה וצוותו על מטרות הביקורת ויישומה. הכרתי את תוכניותיו הכלכליות של ח"כ ניר ברקת, שהינו מתומכיה המובהקים של חקלאות ישראל. שמעתי את נציגי איפ"ק בישראל. שוחחתי עם מ"מ השגריר הסיני ועם השגריר של האיחוד האירופי בישראל. עימנואל ג'ופרה, האיטלקי, הביע דאגה מהחלה חד צדדית של החוק הישראלי בשטחי הגדה המערבית והבהיר לי כי למהלך כזה תהיינה השלכות על שיתופי הפעולה של אירופה עם ישראל. אמרתי לו שיש עוד כמה וכמה סיבות מדוע כל מהלך מדיני מרחיק לכת חייב להיעשות בתיאום מירבי ובמתינות. שוחחתי עם תלמידי הפנימיה הצבאית על מנהיגות בימי קורונה, עם פרופ' שמעון שטרית על מבנה המשטר הישראלי, עם עדיאל שימרון (מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל) על יישום חלופת האגודה בקבוצים, פעילות לא חקלאית במרחב הכפרי ועל פרוייקטים כלכליים ברחבי הארץ והים. השקתי עם הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, את ההכנות לשנת השמיטה שמתרגשת עלינו בעוד שנה וחודשיים. התראיינתי לערוץ הכנסת, רדיו צפון, רדיו ירושלים. השתתפתי בשיחות זום עם פעילים במרחב הדרום ועם בני גנץ, השרים עומר ינקלביץ ויזהר שי וח"כ רם שפע. בטכס צנוע, כמקובל בימי ריחוק חברתי, נפרדנו השבוע משלמה בן אליהו, המנכ"ל היוצא וקבלנו את נחום איצקוביץ, מחליפו. תודה לבן והצלחה לנחום. אגדות
אמש נפגשנו על הדשא בברור חיל, עם חברי ילדות ונערות (לא, לא היינו יותר מעשרים מקפידי הנחיות). החלפנו נכדים, חלומות וקמטים ושמענו, שרנו והתגעגענו לאגדות הזמר העברי, כפי שאייר לנו בחביבות מוכרת חבר שלנו, עודד פלוט, שמוכיח שפאתי הגיל השלישי הוא צומת נפלא להתחלות מקסימות.
גם אגדת הדשא, מאיר אריאל, השתתף בדרכו, במלוא כשרונו וקסמו. קבלו לשבת את מאיר עם חברים ב"לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ". שכל לילותינו ימלאו שקט וכל ימינו שלווה.

שבת שלום, אלון

©2019 by אלון שוסטר. Proudly created with Wix.com