©2019 by אלון שוסטר. Proudly created with Wix.com

חיפוש
  • אלון שוסטר

מלים לשבת, 29 לנובמבר, א' כסלו תש"פ

שלום לחברות ולחברים,


הסטה והסתה

עוד שבועיים נדע איך ייגמר הסיפור הבלתי יאמן שאנחנו נמצאים בעצם כתיבתו. בינתיים, נותר לי, שמחוץ למעגל ההדוק של הנושאים והנותנים, להזכיר לעצמי ולכל מי שעומד מאחורי, מלפני ומכל צדדי, את האמיתות הפשוטות שמכוונות אותי בימי ההאשמות המגוחכות על "דיפ סטייט", אותו מימסד נסתר, שכביכול מתנכל לנבחרי הציבור:


· ראש ממשלה, שנאשם בעברות חמורות מאד ותוקף באופן חסר תקדים את האינטגריטי ואת מוסריותן של מערכות אכיפת החוק, אינו זכאי ליום אחד של חסד בתפקיד ראש הרשות המבצעת.

· הנמקת ההיאחזות בקרני המזבח בפרשנות לחוק, מתעלמת מענין פשוט וקריטי: לא כל מה שמותר לעשות, גם צריך לעשות. יתכן, שחוקית, ראש הממשלה רשאי להמשיך בתפקידו אבל ממש לא מוסרי שמדינת ישראל תאפשר זאת.

· ראש הממשלה משתמש כלפי בכירי החוקרים והפרקליטים של הרפובליקה הישראלית הראשונה בטכניקות נלוזות ששאולות מהשדה הפוליטי האלים: הסטה והסתה. הוא מסיט את סדר היום מההאשמות החמורות כלפיו ומסית את הציבור כנגד מי שמקיים את חזון הנביאים לטוהר כוונות ולניקיון כפיים של מנהיגי הציבור.

· אכן, יש מקום בו נחקרים החוקרים, כקריאתו הפופוליסטית של נתניהו: בבית המשפט. כחלק מההליך המשפטי המקובל, רשאי ראש הממשלה לחקור את החוקרים כאוות נפשו ולטעון לאי סדרים שראוי שישפיעו על עצם קיום המשפט ועל תוצאותיו. מי שיחליט אינו הציבור, גם לא בבחירות. מי שיקבע בענין החוקרים, כמו גם בענין נחקרם רם המעלה, היא מערכת המשפט המצויינת שיש לנו, עליה אמור היה להגן בחירוף נפש, ראש הממשלה, אחד מיורשיו של מנחם בגין ("יש שופטים בירושלים"; אגב, גם בתל אביב...).




שוק חופשי? רע וטיפש

אתמול התארחתי בכנס של נוקדים, שמגדלים את עדרי הצאן שלהם במרעה. לשמוע, להתעצבן ולקוות שיבוא, במהירה בימינו, סוף לאיוולת הרב ממדית שמאפיינת את יחס המדינה לענפי חקלאות רבים.

ענף גידול הכבשים והעיזים לבשר במרעה אינו ענף מתוכנן, אין בו מכסות ייצור וכל המתאווה לקחת בו חלק – רשאי. כלכלת שוק קלסית. לכן, כלכליותו של הענף ידעה, לסירוגין, שנים של שגשוג ושנים של מצוקה.

המדינה מטילה מכס של שקלים בודדים על יבוא בני צאן, הנוקדים מקבלים כ 23 ₪ לקילו (חי), בעוד המוצר הסופי נמכר לצרכן בעלות התחלתית של 75 ₪ ואף כפליים. חשוב: היבוא הבלתי סביר לא גרר אחריו כל ירידה משמעותית במחיר הבשר.

לאחרונה גדל היבוא עד שהגיע לגודל הייצור המקומי. היבוא המאסיבי לא מאפשר עוד את התאוששות הענף ומחסל, בפועל, את משלח היד, מהעתיקים בארץ ישראל.

ההתרפסות בפני היבואנים והפגיעה בנוקדי ישראל הינן מעשה לא לאומי, לא חברתי ולא כלכלי: יש כאן פגיעה בבטחון התזונתי של ישראל, פגיעה קשה בפרנסה של אלפים למען רווחים עצומים לעשירים בודדים, יש במקרה זה איוולת בטיחותית שכן הצאן מלחך עשב ומכרסם ענפים יבשים ומונע שריפות. יש כאן פגיעה תרבותית ותיירותית בנוף הארץ ובערכים ההיסטוריים שלה. יש, גם כאן, סכנות בריאותיות חמורות שנילוות להעדר פיקוח וטרינרי נאות של החיות המיובאות. בעידוד היבוא, יש משום עידוד לצערם של בעלי חיים שמושטים מחו"ל. ואני מזכיר: המחיר, המחיר לצרכן הקצה לא יורד. למה שיירד? היבואן קונה בזול, תוך סיכון בריאות הציבור שלנו, משלם מכס מינימלי ומוכר לנו במחירים גבוהים.


בכנס הנוקדים


שלום יומני

השבוע נפגשתי עם ראשי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מממ) ומיפינו את הנושאים שאני מבקש לקדם באמצעותם. פגשתי את ראשי "יוזמת ג'נבה" שלא מוותרים על בחינת החלופות המעשיות להסדרי שלום ובטחון. בחנתי מחדש את קווי היסוד לחקלאות והתיישבות שיש להטמיע במו"מ להקמת ממשלה...ככל שהדבר יהיה רלוונטי. פגשתי, עם ח"כ רם בן ברק, את ראשי הארגונים הכלכליים של הקבוצים וקבלנו התרשמות כואבת על יחס נוקשה עד מבזה של רשויות המדינה כלפי ההתיישבות והחקלאות במרחב הכפרי. עסקתי עם חיים אלוש בארגון ועידת החקלאות.


עם רם בן-ברק, במפגש עם ראשי הארגונים הכלכליים של הקיבוצים



נפגשתי עם פעילים פוליטיים, דיברתי על המו"מ להקמת הממשלה ברדיו גלי ישראל (ימין), קול ברמה (חרדי) רדיו רקע (רוסי).


ביקרתי את פרופ' יורם יובל, שהקים מאהל מחאה בגן העצמאות בירושלים. הוא לא היה ומצאתי את עצמי מדבר אל חבורה של תומכים, שנותרו ללא רועה: "עשו אתם, כהבנתכם. מצאו את הדרך שלכם להיאבק בכרסום במימוש החלום הציוני לביסוסה של מדינת היהודים הדמוקרטית".


הוא לא כבד, הוא אחי

כמדי צהרי שישי, אני משתדל להשתתף ב"מסדר הדר" (גולדין, להשבת הבנים), המפגש הצנוע, שמתקיים בדרך כלל באתר "חץ שחור", במחצית הדרך בין הגבול לבין ביתי. לצד בני המשפחה, חברים ופוליטיקאים, היום דיבר שימקו אל עמי, בן קבוץ סעד השכן, שכיום מנהל את מכינת "תלם" של התנועה הרפורמית ביפו וחולון. הא ציין שהדר הינו בוגר מכינת "בני דוד" בעלי, שרחוקה במובנים אמוניים מהמכינה שלו. שתי המכינות נמצאות מתחת לאלונקה הישראלית ומתווכחות על הדרך. סוחבים ונאבקים. הוא דיבר על החוזה בין מדינת ישראל לבין הורי החיילים הקרביים: ההורים יעודדו את הבנים והבנות לשירות משמעותי והמדינה תעשה בהם/איתם את המעשים הראויים. צור, תאומו של הדר, הזכיר לנו את ערכי היסוד המשותפים לנושאי האלונקה: רעות וסולידריות.


עם שימקו אל-עמי, ב"מסדר הדר".


כשמעין, בננו השלישי, מ"מ בנח"ל, נשאר שבת בקו המוצבים ברמת הגולן ויובל, בן הזקונים שלנו, מתגייס לצנחנים בעוד תשעה ימים, יש לי מוטיבציה עודפת לוודא שהחוזה בין המדינה להורים עומד על מכונו ושערכיו המכוננים: רעות וסולידריות.


כ"ט בנובמבר מעורר השראה,

כסלו טוב וגשום,

שבת שלום ושקט,

אלון

349 צפיות