חיפוש

מלים לשבת, כ"ו בשבט התש"פ

שלום לחברות ולחברים,


ניני החלום

לפני כ 140 שנים החלו בני אדם לחלום על שיבתם לארץ מולדתם העתיקה, ממנה נאלצו לעקור לפני זמן רב. אחרי מאות רבות של שנים, בהן הם חיכו לאות נסתר שיבשר להם כי הגיע השעה לחזור הביתה, התגבשה בקרב מעטים מהם ההחלטה שלא לחכות יותר, הם לקחו את גורלם בידם.

הם גיבשו עקרונות חיים נשגבים, שכנעו כמה מחבריהם (רובם לא שעו לחזיונותיהם), נפרדו ממשפחתם, החליפו שפה, אקלים, טעמים ומראות ובמשך 70 שנים הקימו בתים, הכשירו שדות, יצרו משק מוצלח, חברה שואפת צדק וכוח מגן חזק. ברגע של חסד הם הקימו את מדינתם שהכפילה את מספר תושביה בתוך שנים ספורות.

היום, בחלוף כ 70 שנים נוספות, חלומם של המייסדים עומד בסכנה של ממש; אנחנו, ניני החלום הגדול, מתחייבים להיאבק על המשך הסיכוי להגשמתו.

לא, נס לא קרה לנו. בני אדם דמיינו את החלום, בני אדם נאבקו על מימושו.

כן, בני אדם מכרסמים בו ובני אדם עלולים להרוס אותו.

אנחנו כאן כדי להזכיר למען מה כל זה, לשם מה התכנסנו, בעצם.

אנחנו נאבק על חברה צודקת ועל כלכלה חסונה,

אנחנו נקיים תרבות יהודית יוצרת ומגוונת,

אנחנו נעמוד על זכויות השונה ועל חיבוק "האחר",

אנחנו נבצר את הדמוקרטיה במתכונתה הליברלית,

אנחנו נמתן את השיח המתלהם ונעשה מאמץ עצום לפיוס עם השכנים,

אנחנו נוכיח מנהיגות משרתת ומחוייבת לאזרחים.

אנחנו נמשיך להיות הסדן לביטחון ישראל ולרווחת כל תושביה.

אנחנו כאן כדי להבטיח שחלום הדורות לא יתפוגג; לא בדור שלנו, לא במשמרת שלנו.



ננוח בקבר

השבוע רקדתי עם המוני בית ישראל בברור חיל, בקרנבל ברזילאי צהוב ב"דרום אדום",

פגשתי חביירות וחביירים בחדרי האוכל ההומים של מעגן מיכאל ושל חצרים,

השתתפתי שוב ב"מסדר הדר" למען שחרור הבנים משבי החמאס ובקריאה שכל הסדרה תותנה בכך,

דיברתי בעברון (גליל מערבי), בפתיחת כנס רב משתתפים של בני גנץ ובפני מאות באי כנס ההנהגות של התנועה הקבוצית; השתתפתי בפאנל בחירות עם ח"כים יריבים במועצה האזורית שפיר, בפאבלמנט בקבוץ גבים (שער הנגב) עם חברי, יוראי להב הרצנו, ובכינוס בעין המפרץ עם חברתי יעל רון בן משה.

הכרתי את אגודת המים של "חוף כרמל", ביקרתי במפעל "נטפים" המדהים ובענף המידגה של מעגן מיכאל שנפגע קשה משטפונות החורף הגשום.

יחד עם חברי יזהר שי, הקדשתי כמה שעות להכרות עם חברת "הזרע", שפעם היתה קואופרטיב של מושבים וקיבוצים והיום היא חברת בת מוצלחת מאד של...קואופרטיב בה חברים אלפיים חקלאים צרפתים. יזהר הציג לי עם חבריו את SeeTree, חברת טכנולוגית עילית שמגדירה את עצמה כ"רשת מודיעין למען עצים" (בעיקר עצי פרי).

יחד עם חברתי מיקי חיימוביץ, ביקרתי בפארק התעשייה "עידן הנגב" במפעל "סודה סטרים", שאחד מעובדיו הפלסטיניים הגדיר אותו כ"מקום בו עושים שלום ועל הדרך מייצרים בו סודה" ובהמשך, השתתפנו בפגישת תושבים בגבעות בר (בני שמעון) שהתמקדה בזיהום אוויר שנגרם עקב שריפת מטמנות אשפה פירטיות.


על הדרך עושים סודה

מפעל סודה סטרים ראוי לאייטם נפרד. כך אנחנו רוצים לראות את התעשייה שלנו, את הכלכלה שלנו ובעצם כך אנחנו רוצים לראות את כל ההוויה שלנו. אחת העובדות, עולה מהודו, שנוסעת כל יום שעה הלוך ושעה חזור, אומרת לי: "בכל מקום מקבלים משכורת, כאן אנחנו מקבלים גם כבוד". יש כאן אחוות עמים ונינוחות בין דתות, ניהול מכבד ומאמץ להעצמת מגזרים מוחלשים.

עשו לעצמכם שעה של נחת רוח והגיעו לפארק "עתיד הנגב", המשותף לרהט, בני שמעון ולהבים.





ביזיון בוולקני

מכון וולקני הוא פאר החזון, ייצור הידע ושילובו בעבודת החקלאות הישראלית. מכאן יוצאת תורה לעולם הרחב, כאן מבטיחים את איכותה של החקלאות המתקדמת שיצרו החלוצים ושבה דבקים החקלאים בני דורנו...אלו מהם שלא התייאשו, עדיין.

והנה, מסתבר שמכון וולקני הוא מוסד מפואר שמושפל בראש חוצות על ידי... משרד החקלאות. תקציבו נרמס, מנהליו מבוזים, חוקריו שואלים את עצמם: "במה פשענו?". הרוע והטפשות מתחרים בארוע ההזוי הזה.

עוד סיבה להחלפת השלטון במנהיגות שמכבדת את עברה, אחראית להווה שלה ומחוייבת לעתידה.


חנן אותנו

הבוקר, בבית העלמין הקטן שבגבעת הכלניות אל מול חוות "שקמים", בלב הירוק והאדום, נזכרנו בלילי ואריק שרון ז"ל. בטכס הצנוע שבנו אל האהבה ואל הדרמות שאפיינו את אריק, השכן שלנו בשער הנגב, הלוחם, הפוליטיקאי והמדינאי, השנוי במחלוקת ורב ההשפעה.

חנן יובל שר לנו היום את "ליל חנייה", בביצוע מרגש, ממנו יצאתי עם "נזכור לא רק לרע, ימי רעה".



שבת שלום, אלון

2 צפיות

©2019 by אלון שוסטר. Proudly created with Wix.com