חיפוש
  • אלון שוסטר

מלים לשבת, כ"א באייר התש"פ

שלום לחברות ולחברים,

משיח לא בא

השמחה, האופורית משהו, בה התקבלה במרחב הכפרי ובקרב החקלאים החלטתו של בני גנץ למנות אותי לשר החקלאות, מחמיאה ומלחיצה, כאחת.

כיף לשמוע את האהדה ולראות את החיוכים; מחזק לדעת שדרכי מוערכת, מקיר לקיר.

במקביל, רמת הציפיות היא בשמיים, והאתגר לעמוד בהן אינו פשוט.

אני כאן כדי לקרב, ככל האפשר, בין הרצוי לבין המצוי.

אנחנו כאן כדי לשלב כוחות למען החקלאות ופיתוח הכפר.




למי אנחנו עמלים?

אני מונה ארבעה לקוחות של משרד החקלאות: החקלאים, החקלאות, הצרכנים ומדינת ישראל. לא פשוט לאזן בין הצרכים והאינטרסים של ארבעת הקליינטים...אבל לא הבטיחו לי גן של שושנים (מקסימום חממה של פרחים).

אני מבקש להוסיף קליינט חיוני נוסף למערכת המורכבת: הסביבה – החי, הצומח והדומם.

תפקידינו, אם כן, הינם להבטיח פרנסה הוגנת ובת קיימא לחקלאים הישראלים; לקיים בארץ חקלאות חדשנית ויעילה; להבטיח לתושבי ישראל מזון טרי, בריא, במחיר סביר; להגן על אינטרסים לאומיים במרחב הכפרי. וכן, להיות חלק ממאמץ עולמי, הדרגתי, לאיזון ראוי בין צרכי פיתוח הציוויליזציה האנושית לבין שמירת הסביבה ושיפור רווחתם של בעלי החיים, חיות המשק וחיות הבית.

חתונה אפורה

הרפובליקה הישראלית עשתה השבוע מאמץ יוצא דופן לייצר ממשלה עבור אזרחיה המובטלים והמודאגים וגם עבור שכניהם המועסקים והשמחים בחלקם.

במבט מגובה חדשות היום, יש מי שחושבים שאנחנו נראים מוזר במקרה הטוב והזויים עד מושחתים, במקרה הפחות מוצלח.

במבט מגובה של 30 אלף רגל (אותו גובה שאליו רובנו מתגעגעים ואליו לא נגיע בחודשים הקרובים), יש מי שסובר שאנחנו מצויים בעיצומו של תהליך התרסקותו של הבית היהודי השלישי. מאותו גובה ממש, אני מוצא בחתונת האילוצים שלנו תקווה של מותשים, השלמה בוגרת ביחסיות האמת האישית ומוכנות לקבל – ולו כהוראת שעה בל תגונה – את אימוץ מקצת מנרטיב היריב הפוליטי, כאמצעי לאפשר את המשך קיומו של המשטר הדמוקרטי ואת התחזקות האמון של הישראלים בשיטת המשטר שלנו.

עייפי שלוש הבחירות ומבוהלי הרביעית חותרים להפסקת אש מפוייסת. לי זה מזכיר את שנות המלחמות שעברו על ערי המדינה ביוון העתיקה, כאשר השנה הרביעית הוקדשה לאימונים ולמשחקים האולימפיים, בהם שבתו הלוחמים מקרבות, התחרו בענפי ספורט שהיוו תחליף בלתי אלים למלחמות האחים הרצופות והזדמנות למפגש אזרחי שחיזק את חוסנו של העם העתיק כמונו.

עד הקצה

גם במה שנדמה כימי האחרונים כחבר כנסת מן המנין, השתדלתי לתת עבודה.

בועדת הרווחה והעבודה השתתפתי בישיבה על משכורות צוותי הרפואה שנמצאים בבידוד ועל מאבק הרופאים המתמחים לשעות עבודה סבירות. בוועדת הכספים שדנה על הסיוע לעצמאים במשק, תבעתי בפני רשות המסים למצוא דרך להפסקת האפלייה של חברי קבוץ שנאלצו להפסיק לעבוד ולמנוע אפליית מושבים וקבוצים ששיטת הדיווח שלהם ("איחוד עוסקים") מונעת, בחוסר צדק, את קבלת הסיוע המתבקש.




אדום יוצא

אתמול, ביום הדרמטי, בו ניהל בני גנץ באורח מופתי את הקצאת המשימות לחברי הגוש שהוא מוביל, נשאלתי אם אני מתרגש. עניתי שכן אבל לא בגלל תפקידי הלאומי אלא מפני שיובל, הבן שנמצא במסלול ביחידה מובחרת, מסיים שבועיים של אימונים קשוחים ואמור להגיע הערב הביתה, לראשונה עם כומתה אדומה.

שבת שלום, אלון

0 צפיות

©2019 by אלון שוסטר. Proudly created with Wix.com