חיפוש

מלים לשבת, י"א אדר התש"פ

שלום לחברות ולחברים,


כמעט

לו הייתי גנץ, אירועי השבוע האחרון היו מזכירים לי את הבדיחה מפעם על האצן שמספר: "התחריתי מול אחד הטובים ביותר, הוא רץ נפלא...בקושי ניצחתי אותו." נתניהו הוא קמפיינר מעולה, שוב הוא הצליח להפתיע ... ושוב, כמו בספטמבר וממש כמו באפריל, הוא נכשל בהקמת ממשלה. ושוב, דווקא ותיק שכמוהו, נכשל בהתפארות פתטית של מנצח דה לה שמאטע, שתזמורת הקלפים שלו מתמוטט תוך כדי צהלתו המוקדמת והמוגזמת.

כשהיינו ילדים ושיחקנו כדורגל במגרש צר, שלא היה ניתן להרים בו קרן, השתמשנו בכלל "שלוש קרנות – פנדל". ביבי, בפוליטיקה, שלושה כמעטים – הם לא ממשלה.


השותפים

לרחם על שותפיו של נתניהו לגוש. חברי המפלגות שנרצעו בהתנדבות לנאשם בשוחד, אלו שתורת ישראל לנגד עיניהם, מבינים היטב, כך אני מקווה, שמנהיגות מושחתת ומשחיתה הינה פסולה מדאורייתא עבור ישראל. חבריו לליכוד, של מי שבעוד עשרה ימים ישבור עוד שיא (תוך 30 שעות יפתח גם ישיבה ברשות המחוקקת וגם ישיבה ברשות השופטת), מקווים בכל ליבם שהחלום הרע הזה יהיה כבר מאחוריהם. כשנתניהו יתפנה למשפטו ויפנה את מקומו, יפנו הח"כים המסוייטים את מבטם זה אל זה, אנחת רווחה חרישית אך קורעת לב תגיח ממעמקי ליבם. מיטיבי השמע בינינו, יקלטו מפיהם לחישה מכמירה: "ברוך שפטרנו מעונשו של זה".


והרי הכותרות

· כל קול קובע, כי כל האזרחים שווי זכויות

· יהדות התורה וש"ס אינן מפלגות ציוניות

· נבחרי הציבור בכנסת רשאים לחוקק חוקים

· חוק רע ("נאשם בשוחד רשאי להיות ראש ממשלה") יש לשנות

· הכנסת ה 23 תחוקק כמה חוקים טובים

· הקסם הגדול עוד לפנינו: "הקוסם" ייעלם

· ...וליהודים ולערבים תהיה אורה ושמחה וששון ויקר.


מי שטורח בערב בחירות

יום לפני הבחירות עוד השתתפתי במזכירות התנועה הקיבוצית, שעודכנה בסיוע שמתנדביה מעניקים לעידוד ההצבעה ביישוביה.

בחדר הסמוך, נפגשתי עם מכינת חולית וגם בה מצאתי אוזנים קשובות ולבבות פתוחים.

משם דילגתי למטה הטלפונים של כחולבן למאמץ אחרון מול מצביעים "מתנדנדים" ולהוקרת החברות והחברים שלקחו חלק במבצע השיחות עם עשרות אלפי אזרחים.

בדרכים, שוחחתי ווידאתי מוכנות לבחירות של עשרות ראשי המטות שלנו במועצות האזוריות ועם ראשי המועצות שמזוהים איתנו (והם מעטים, בגין הפחד מנקמת השלטון הנוכחי).

ביום הבחירות עצמו, פקדתי 19 ישובים ב 14 מועצות, מבארי בעוטף, עומר ומיתר בדרום ועד גשר הזיו, מעונה, מעלות וסאסא בגבול הלבנון.

מאוחר בלילה, באירוע סיום מערכת הבחירות המתישה והחיונית, פגשתי בתל אביב חלק מחברי "הסיירות" ומהפעילים שאנחנו חבים להם חלק נכבד מההישג של כחולבן: למעלה ממליון ומאתיים אלף מצביעים, שמבטאים עלייה של כ 70 אלף קולות מהבחירות בספטמבר, ומהווים את אחוז התמיכה הגדול ביותר בשלוש מערכות הבחירות.

אין לי פרטים מדויקים לגבי הצלחתנו בכלל יישובי המרחב הכפרי; ברוב קיבוצי התק"צ, כחולבן זכתה בלמעלה מ 50 אחוז מקולות המצביעים.





האומץ לבכות

במסעי מדרום לצפון, אכלתי צהריים בחדר האוכל של גן שמואל. בדלת היציאה, אומר לי בועז, המארח המקומי, אתה יודע מי זו ומצביע על אישה קטנה וחייכנית? ובלי לחכות לתשובתי, מגלה לי "אביבה בנו, אתה מכיר?". והנה, אני, שלא ניחן בזיכרון טוב לשמות, כפי שאכן ראוי לאיש ציבור, עונה מייד: בטח, הזמרת של להקת הנח"ל המיתולוגית של שנת 67, היא שרה את "הייתי נער", שנכתב בעקבות מלחמת ששת הימים על ידי דוד עתיד ויאיר רוזנבלום. החיוך של אביבה התרחב ובלי להתבלבל הרבצנו דואט של "...אני חוזר אליך מדרכי עפר".

מכיוון שהתחנה הבאה שלי היתה מעגן מיכאל ומכיוון שדוד עתיד הינו חבר הקבוץ ומכיוון שהוא היה מנחה שלי ושל עוד עשרים צעירים נלהבים בסדנא שנתית, בלתי נשכחת על יהדות, קבוץ ודינמיקה בין אישית, בסמינר אפעל של תחילת שנות השמונים, לא היה לי ספק, שלאחר ארבעים שנה אבקש לפגוש את דוד.

בניגוד להנחיות ראש הממשלה, שר הקורונה והנמסטה, חיבקתי אותו, עם כל האהבה שהוא נטע בי לבני אדם, ליהדות פלורליסטית וליומרה הקיבוצית ועם כל ההוקרה שלי על האומץ המוקדם שלו לכתוב על הלומי הקרבות, דווקא במלחמה שהסתיימה בניצחון צבאי מזהיר. ניצחון, שהוביל, בשחצנות ובקוצר ראות בלתי נסלח, למלחמת יום הכיפורים ולהלחמת ישראלים ופלסטינים, עד לכדי חשש מוחשי למדינה דו לאומית או למדינה לא דמוקרטית.



מה אוסיה היה אומר?

האחד במרץ, יום לפני הבחירות שעימתו ימין ושמאל, ציינו 100 שנים למותו של טרומפלדור. יוסף (אוסיה) היה פציפיסט צמחוני וחייל גיבור, יהודי גאה ורוסי נאמן, ציוני וסוציאליסט, למדן ואיש עבודה, איש חזון ומעשה, נכה מלחמה ששאף לחזור שוב ושוב לזירות הקרב. איש מורכב, איש ערכי, פטריוט יהודי, שז'בוטינסקי מזה וברל כצנלסון, מזה ספדו לו באהבה ובהערצה.

באופן חסר תקדים, על שמו נקראו גם "גדוד העבודה" הסוציאליסטי וגם תנועת הנוער "ביתר" הרוויזיוניסטית.

למחרת, בשניים במרץ, נאבקנו בקלפיות ארץ, צאצאיהם הפוליטיים של ז'בוטינסקי וכצנלסון, על הזכות לייצג את מורשתו של הגיבור הגלילי המיתולוגי, הכל כך לא פלקטי ובכל זאת, כל כך קונסנזואלי.



זה הענין

קליפ שנחשפתי אליו השבוע, סיגנן לי מקורית את החיבה שאני רוחש לבני אדם שונים ממני. החבורה הצעירה שרה פוליטיקה, בעצם, זועקת פוליטיקה: התנגדות לסטראוטיפים, תביעה למקום בטוח עבור כל אדם, כל שבט. בדרכם, הם בוחרים באמפטיה לזולת, כנקודת מוצא.

קבלו את "סטריאוטיפי" של אנסמבל ציפורלה ותזמורת המהפכה.




להתראות בעוד שבועיים, לאחר השבעת הכנסת ה 23.

שבת שלום, אלון

12 צפיות

©2019 by אלון שוסטר. Proudly created with Wix.com