חיפוש

מילים לשבת ט"ז באלול התש"פ

שלום לחברות ולחברים, דברים על דיוקם מניעת הסיפוח החד צדדי, צעד שהיה אמור להתבצע, על פי נתניהו, ללא תכנון סדור וללא קונסנזוס לאומי, היתה מהלך חיוני לשמירת בטחונה – הצבאי, המדיני והכלכלי - של ישראל. כבונוס על התנהגות ראציונאלית, קבלנו את האצת ההוצאה של יחסינו עם המפרציות (וסעודיה) מהארון הדיפלומטי. איחוד האמירויות הערביות יש שינהרו למלונות הפאר ולסגנון החיים הראוותני; יש שיתעניינו בשיטת הממשל האוטוקרטית והיעילה להפליא, שהדמוקרטיה בה פוסעת בה רק את צעדיה הראשוניים; יש (כמו המשרד שלנו) שיצפו לעסקים בווליום גבוה, לשת"פים חובקי עולם ולפרויקטים עתירי ממון; יש שיחשבו מודיעין, צבא, אסטרטגיה וימצאו שם כר נרחב למשחקים בינלאומיים; יש שימצאו ענין בקהילה ערבית מוסלמית מתונה ופתוחה ליחסי עבודה וחברות. מסקירת חוקרי מכון "מתווים" (למדיניות - חוץ אזורית), אני נשביתי ביומרה ובביצוע של המדינה יוצאת הדופן הזו בתחום התכנון האסטרטגי. הם יודעים שמצבורי הנפט ייעלמו בתוך שנים לא רבות והם מכינים לעצמם זירות פעולה כלכליות חליפיות ומגוונות. אצלם, לדוגמא, תקציב לשנה ורבע אינו נחשב תכנון ארוך טווח. הם מקדישים את כל השנה הנוכחית לתכנון הדור הבא, בכדי שב 2050 הם יהיו המדינה הטובה בעולם. יומן השבוע פגשתי את נציגות "נשים עושות שלום", שבקשו את תמיכתי בחקיקה שתחייב את הממשלה לבחון מתווים מדיניים ליישוב סכסוכים במרחב, בטרם יוצאים למלחמות. אמור להיות מובן מאליו, לא? השתתפתי בקבינט המדיני בטחוני.  אל תשאלו... המשכתי במסורת המפגש עם פעילים - במשרד ובזום השבועי עם השר יזהר שי. למדתי את יירוט הבלונים בגזרת עזה והתרגשתי לפגוש שם את מג"ד התצפיות, חקלאי מהגולן; פגשתי, עם השר גבי אשכנזי, את ראשי העוטף בחמ"ל של קבוץ ניר עם והתחייבנו לקדם את תוכנית הסיוע לעוטף עזה. בסיום נפגשנו עם פעילינו בקו העימות הדרומי. יחד עם ד"ר נחום איצקוביץ, מנכ"ל המשרד, שוחחנו עם ראשי המרחב הכפרי – חקלאי על הנושאים שבסדר היום. נפגשתי עם אנשי המועצה האזורית חבל יבנה, בראשות משה ליבר, ראש הרשות. דיברתי בכנס לחדשנות במרחב הכפרי, שארגנה רותי פרום, מנהלת רשות התכנון במשרד. דיברתי בפני מועצת התנועה הקיבוצית ונפגשתי עם מנכ"ל רמ"י, בחלק מהפגישה עם הנהגת התנועה, על נושאים שמעסיקים אותנו. התראיינתי ליומן הצהרים של גל"צ, ליומן הערב ברשת ב, לרדיו 90, ליומן הבוקר ברדיו דרום, קול ברמה, לכאן מורשת ולאלון בן דוד ויואב לימור ב 103 fm . התקווה בפתיחת שנת הלימודים הגעתי ל"מקוה ישראל". מדובר לא רק בבית ספר חקלאי משובח, שהוקם לפני 150 שנה ובו בית ספר כללי, דתי וצרפתי אלא ישוב, ישוב עצמאי. לא סתם ישוב אלא הישוב הוותיק בארץ (מבין אלו שהוקמו מחוץ ל"ישוב הישן"). כמה וותיק "מקווה"? כל כך וותיק, שבעצם הוא כעת הישוב היחיד בארץ, שהתקיים יותר שנים לפני קום המדינה (78) מאשר אחריה (72). בסיום הביקור, התכבדתי לכתוב את הדף האחרון בספר האורחים של הכפר, שבין ראשוני הכותבים בו, בשנת ה 100 למקווה ישראל, היו: דוד בן גוריון, גולדה מאיר, זלמן שז"ר וחיים גבתי. שז"ר, הנשיא השלישי, כתב בשנת 1970: "(..) יהיה היובל השלישי- גם ריכוז עולים מכל הארצות, גם טהור מכל הסיגים, וגם תקוות ישראל תתקרב להגשמתה המלאה". 58 שנים קודם לתפילתו של הנשיא, כתבו ישראל דושמן וחנינא קרצ'בסקי והלחין הרמן צבי ארליך את "פה בארץ חמדת אבות": פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת, פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִיצוֹר, חַיֵּי אֹשֶׁר חַיֵּי דְּרוֹר, פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה , פֹּה תִּפְרַח גַּם שְׂפַת הַתּוֹרָה.

בחלוף 108 שנים לכתיבת השיר ויובל לשורותיו של שז"ר, הגיע הזמן לבדוק, סוף סוף: האם התגשמו תפילותיהם- יומרותיהם? מה עלינו לעשות, במשמרת שלנו, בכדי שנתקרב לחזון האבות המייסדים של הרפובליקה הישראלית? שבת שלום, אלון

4 צפיות

©2019 by אלון שוסטר. Proudly created with Wix.com