חיפוש

בארץ זבת חלב ודבש, גם למרעה של דבורים דרוש תכנון אחראי.

בשיחה והסיור שקיימתי היום עם מועצת הדבש, למדתי דבר מעניין: הדבורים לוקחות שני דברים מהטבע, ובכך נותנות שני שירותים לאדם - הן לוקחות צוף ואבקה מהפרחים, ובתמורה הן נותנות לנו דבש בטעמים שונים מצד אחד, ומצד שני מספקות שירותי האבקה בשטחים חקלאיים רבים. מגדלי האבטיח, המלון, האבוקדו, השקדים ועוד הרבה גידולים נוספים, זקוקים לשירות הדבורים ומי שדואג להעביר את הדבורים אל השטחים הללו הם הדבוראים החרוצים שמכינים אותן כל השנה לקראת עונת ההאבקה. החקלאות הישראלית, בחלקה הגדול, מתבססת על שירותי ההאבקה הללו והכוורות הרבות המפוזרות בשטחים החקלאיים הן חלק מן התשתית לשגשוגה של החקלאות בישראל.

כשהן לא מספקות את השירות החשוב כל כך בעונת ההאבקה, הדבורים יוצאות, בדומה לעדרי הצאן, אל המרעה. יש להן "נקודות מרעה", ומישהו צריך לתכנן באופן סגור את החלוקה.

בשנים האחרונות התנהל ויכוח באשר לצורך בתכנון סדור של נקודות המרעה הללו, ויש מי שטוענים בכלל נגד הרעיון של תכנון התחום. אני משוכנע שבארץ זבת חלב ודבש, נחוץ תכנון גם למשק החלב, ובאותה מידה גם בענף הדבורים, בגלל הצפיפות של מספר הכוורות לשטח, שהיא מהגבוהות בעולם.

אני מתכוון לשמור, כחלק מהפעולה שלי בכנסת, גם על ענף הדבש וגידול הדבורים, ולדאוג לאסדרה מתאימה. כזו שתאפשר אמנם לאנשים נוספים להיכנס לתחום, אך באופן מתואם וכזה שלא פוגע בענף עצמו ובענפי החקלאות האחרים.

בתמונות: עם דורון ליבנה, יו"ר ארגון מגדלי הדבורים, ועם זאביק מידן, מנכ"ל מועצת הדבש

5 צפיות

©2019 by אלון שוסטר. Proudly created with Wix.com